היתה אשת חינוך ישראלית, מנהלת בית הספר התיכון מקיף א' באר שבע (שקרוי על שמה כיום) בין השנים 1954–1966 ומייסדת החינוך התיכוני המקיף בישראל. כמו כן נודעה כידידתו של פרנץ קפקא ומורתו לעברית.
נולדה בירושלים. למדה באוניברסיטה הגרמנית בפראג, והתפרנסה כמורה לעברית. בנוסף, שימשה כמדריכה לחברי סניף תנועת "בלאו וייס" הציונית בפראג, סיפרה על ארץ ישראל ונופיה ולימדה את בני הנוער שירים עבריים. בדצמבר 1922 התחילה ללמד עברית את פרנץ קפקא.
מנצ'ל שבה לארץ למספר שנים, המשיכה ללימודים לתואר דוקטור בפדגוגיה בברלין, ושבה שוב ארצה ללמד בירושלים. בשנת 1954 הגיעה לבאר שבע על מנת לנהל את בית הספר התיכון בעיר. העיר קלטה עולים חדשים רבים. מנצ'ל החלה לגבש רעיון לבית ספר תיכון שיכיל מגמות לימוד רבות, הן עיוניות והן מעשיות, כדי לאפשר לכל תלמיד למצוא מגמה המדברת אליו ויאה לכישוריו, גם אם לא לבגרות מלאה, לפחות על מנת לזכות בתעודת גמר 12 שנות לימוד.
מנצ'ל הביאה לבירת הנגב מורים כצייר דן לבני, שפתח בבית הספר את מגמת האמנות והצלם דוד אולמר שייסד בבית הספר את המגמה לצילום. בית הספר היווה דגם לכל בתי הספר התיכוניים המקיפים בישראל.
יש על שמה רחוב בבאר שבע (וכאמור, בית הספר התיכון), מוזמנות להציע אותה גם בירושלים בה נולדה וגדלה.
צילום: הדר קיטאי
ויקיפדיה
עצוב שבבאר שבע קרוי על שמה רחוב צדדי ללא מוצא באורך 50 מטר בלבד.
אהבתיאהבתי