שולמית אלוני (1927-2014)

11701140_880519392036932_4761921684416712794_nמגיעים לה רחובות על שמה!

פוליטיקאית, פעילה חברתית, מורה, משפטנית, ושדרנית רדיו

שולמית נולדה ב-1927 בפולין ועלתה לארץ בגיל צעיר. משפחתה הייתה במצב כלכלי קשה והוריה נפרדו בילדותה. שולמית ואחיה נדדו בין בתיהם של שני ההורים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייסו שני הוריה לצבא הבריטי ושולמית ואחיה שהיו בני 12 ו-11 בהתאמה התגלגלו במסגרות שונות מחוץ לבית.
לאחר לימודיה בתיכון למדה בסמינר למורות בבית הכרם. לאחר הלימודים עבדה כמורה לילדי המעברות, והקימה בית ספר לילדי עולים ברמלה. ב-51' החלה ללמד בתיכון המקצועי "שבח" בתל אביב ובמקביל למדה משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה ששכן באותו המבנה.
בשנת 1957 החלה להנחות תכנית רדיו ב"קול ישראל" שלימדה אזרחות לבני נוער. בהמשך ערכה והנחתה תכניות שעסקו בתלונות הציבור על קיפוח ואפליה – "הנושא בטיפול" ו"מחוץ לשעות הקבלה".
הקריירה הפוליטית של שולמית התחילה בעקבות הצלחתה הגדולה ברדיו. בשנת 1965 לוי אשכול ופנחס ספיר פנו אליה והציעו לה להצטרף לרשימת מפא"י לכנסת. בשנת 1973 פרשה שולמית ממפא"י והקימה את מפלגת "רצ" (שתהפוך להיות "מרצ"). הקריירה הפוליטית של שולמית נמשכה עד לשנת 1996.
שולמית כיהנה כשרת החינוך והתרבות בשנים 1992-1993 וכשרת התקשורת ושרת המדע והטכנולוגיה משנת 1993 ועד 1996. בכנסת פעלה שולמית לקידום זכויות נשים, מיעוטים, להט"בים, לקידום תהליך השלום, לקידום הפרדת הדת מהמדינה, לקידום חוקה בישראל, ונגד כפייה דתית, נגד גזענות, ונגד אפלייה וחוסר שיוויון באשר הם.
במהלך חייה כתבה שולמית 6 ספרים, ביניהם ספר לימוד באזרחות לבתי ספר תיכוניים, הספר "נשים כבני אדם" שהתפרסם בשנת 1976, והספר "ההסדר: ממדינת חוק למדינת הלכה" שלאחר מכן עובד על ידי יהושע סובול להצגה בשם "סטטוס קוו ואדיס".
זכתה בפרס ברונו קרייסקי על מאבקה למען זכויות אזרח ולקידום הבנה בין יהודים וערבים בשנת 1984. זכתה בעיטור כבוד מהאקדמיה הבינלאומית להומניזם בשנת 1996. קיבלה תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קונקוק בסיאול בשנת 1995, מהיברו יוניון קולג' בשנת 1996, מהאוניברסיטה החופשית של בריסל בשנת 1997 וממכון ויצמן בשנת 1999. זכתה באות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג על מפעל חיים מהאגודה לזכויות האזרח בשנת 1999. זכתה בפרס ישראל בשנת 2000.

עד כמה שידוע לנו, למרות שישנם דיונים על כך בערים מסוימות, בינתיים עוד אין אף רחוב על שמה!
מומלץ להציע אותה בתל אביב בה גדלה, ברעננה ובירושלים בהן התחנכה, ובכל עיר בארץ.

לקריאה נוספת
בתמונה: לווייתה של שולמית אלוני. התמונה באדיבות מתת עשת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s