בתיה טמקין ברמן (1907-1953)

איך אין על שמה רחובות?בתיה טמקין ברמן

ספרנית יהודיה אשר הקימה וניהלה במחתרת ספרייה ציבורית בגטו ורשה והייתה דמות מרכזית בפעולות הסעד ליהודים. ברמן הייתה פעילה במפלגת פועלי ציון שמאל, חברת הארגון צנטוס (החברה המרכזית לטיפול ביתומים), ופעלה בתיאום עם "הוועד היהודי הלאומי" וחברת המועצה הפולנית להצלת יהודים. ברמן דגלה בשוויוניות חברתית אוניברסלית תוך אמונה "שרק זרם סוציאליסטי מהפכני שאינו נסחף בלאומנות יכונן את משטר הצדק המיוחל.
נולדה בוורשה למשפחה יהודית דתית-מסורתית דלת אמצעים. בשנת 1923, בהיותה בת שש-עשרה, הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" ואחרי תקופה קצרה עברה לארגון הסטודנטים היהודי הסוציאליסטי "יוגנט", בו שימשה כמזכירת הארגון והייתה פעילה בגיבוש החזית המאוחדת האנטי-פשיסטית השמאלית מטעם הסטודנטים, שכללה נוער קומוניסטי פולני, נוער קומוניסטי יהודי ואת ארגון "יוגנט".
בשנים 1930-1926 למדה מדעי החברה ומדעי המדינה במכללה הפולנית הפתוחה בוורשה והתמחתה בספרנות. בנוסף, הייתה פעילה במפלגת פועלי ציון שמאל, גוף פוליטי שניתק ממפלגת האם פועלי ציון, אימץ את שפת יידיש וברמה אידאולוגית מיזג בין סוציאליזם רדיקלי וציונות ברוחו של דב בר בורוכוב.
עם סיום לימודיה הייתה ומאוחר יותר מצאה עבודה כמנהלת של אחד מסניפי הספרייה העירונית של ורשה.
בשנת 1940, בעקבות חוקי הגזע שמנעו מיהודים להשתמש בספריות ציבוריות הקימה ברמן ספרייה לילדים בגטו. הספרייה סופחה ל"צנטוס", ארגון סעד לילדים שניהל אברהם ברמן בגטו ורשה.
עם השמועות על השמדת הגטו בשנת 1942, יצאו ברמן ובעלה מגטו ורשה אל הצד הארי של העיר בעזרתם של חברים פולנים מחוגי האינטילגנתיה העירוניים. שם השתלבה ברמן בפעולות ההצלה והסעד והיתה לדמות מרכזית בתנועת ההתנגדות.
ברמן אירגנה כ-100 תאי-סעד בין יהודים ופולנים שפעולתם הקיפה למעלה מ-2,000 יהודים, וציידה אותם בפנקסי-זהות, אישורי מגורים, תעודות נוצריות מזויפות, כרטיסי מעבר וכרטיסי מזון וכסף על מנת שיוכלו לשלם לדירות, לבוש ואוכל. בכך הייתה לאחד הכוחות המניעים החשובים של "הארגון להצלת יהודים" – ז'גוטה ואף ניהלה חוליות קשר של הוועד היהודי הלאומי.
ביטוי נוסף לפועלה היה עזרתה ביצירת קשרים בין רופאים לחולים ובין נשים שביקשו להפסיק את ההריון במציאות המורכבת של ורשה בימי המלחמה ובתשלום על הפלות אלו.
עם סיום מלחמת העולם השנייה חזרה לפועלה כספרנית. הזוג ברמן החליט להישאר בפולין כדי לעזור בשיקום החיים היהודיים שם. אברהם ברמן נבחר כחבר בפרלמנט הפולני ובתיה מונתה למנהלת הספרייה היהודית המרכזית בפולין. בספרייה בהנהלתה נאספו כ-120,000 ספרים, מרביתם ביידיש ובעברית.
ב-17 באפריל 1950 עלתה משפחת ברמן לישראל והתיישבה בתל אביב. שם שקעה בדיכאון עקב בידודה מהסביבה הפוליטית וקשייה במציאת עבודה.
כהוקרה על פועלה בימי הכיבוש הנאצי העניקה לה הממשלה הפולנית אות הצטיינות וגבורה על אומץ רוחה.
ב-30 באפריל 1953 נפטרה מדלקת ריאות קשה. ארכיונה ויומנה נמסר לארכיון בית לוחמי הגטאות. היומן ראה אור כספר ב-1956, ושוב ב-2008.

איפה כדאי להציע? בתל אביב- שם התגוררה, ובכל עיר בה יש ספריה עירונית תוססת.

להמשך קריאה

התמונה באדיבות עמנואל ברמן

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s