מגיעים לנו רחובות על שמה!
כלת פרס נובל לספרות 1966, משוררת ומחזאית.
זק"ש נולדה למשפחה יהודית בגרמניה. החלה לכתוב שירה בגיל מוקדם וכבר בגיל עשרים החלו שירים שלה להתפרסם בעיתונים. היא התפרסמה ככותבת.
כשעמדה ב-1940 להשלח ע"י הנאצים למחנה ריכוז התערבה לטובתה הסופרת סלמה לגרלף (סופרת שוודית שחיברה את "מסע הפלאים של נילס הולגרסון") וגם משפחת המלוכה השוודית התערבה להצלתה. היא עברה לחיות וליצר בסטוקהולם ושם שינתה לחלוטין את נושאי כתיבתה ואופיה, עסקה בהשמדת היהודים, בטרגדיה של העם היהודי בתפוצות גם בכתיבת שירה וגם במחזות. היא סבלה מאד מהטראומה של השלטון הנאצי בגרמניה, מצבה הנפשי התדרדר, היא סבלה מהזיות, תחושת רדיפה, פחד מחזרת הנאצים ואף אושפזה בבית חולים לחולי נפש. למרות זאת דיברה לעיתים על התפייסות עם העם הגרמני.
יצירתה תוארה כ"דחוסה" "טראגית" "מטרידה" אבל גם "מרגשת עמוקות" ו"גאונית".
ב-1966 זכתה בפרס נובל לספרות על מכלול יצירתה וחלקה את הפרס עם ש"י עגנון.
יש על שמה שני רחובות בישראל: בתל אביב ובבאר שבע. ערים מספר החלו להקים קריות נובל, בהן כל הרחובות נקראים על שם זוכי פרס נובל, למשל בראש העין וברעננה- כדאי להציע אותה שם ובכל עיר אחרת.
לקריאה נוספת
צילום: שירה לחמנוביץ'
רחוב משלה 