זהר (זהרה) וילבוש (1907-2005)

12715215_981199885302215_7723161720549711452_nמגיעים לה רחובות!

מומחית לפולקלור ואתנוגרפיה יהודית ומומחית לתרבות חומרית של עדות ישראל ולמלאכות יד.
זהרה נולדה ביפו למשפחה אמידה. אביה היה ממייסדי בית החרושת "שמן". בילדותה גדלה זהר בחדרה אצל קרוביה מצד אמה בעת שהוריה השתלמו בחו"ל. כששבו הוריה לארץ עברה המשפחה לגור בחיפה. בנעוריה הייתה זהרה חברה בתנועת הצופים העבריים ואף יצאה להכשרה בדגניה ב', אך לאחר שחלתה בקדחת שבה לגור בחיפה. כשהייתה בת 21 נסעה לברלין מטעם הצופים, ושם למדה מלאכת יד ותולדות האומנות בבית הספר ריימן.
לאחר שובה לישראל מברלין עברה לגור בירושלים ולמדה שם בסמינר המורים דוד ילין. היא הייתה האשה הראשונה שסיימה את הלימודים בסמינר. בתקופה זו שינתה את שמה לזהר. לאחר שסיימה את לימודיה לימדה עולות חדשות במוסדות עליית הנוער בפרדס חנה ובחדרה. במסגרת עבודתה הכירה מסורות שונות של מלאכות יד וסגנונות שונים של פריטי אומנות של העדות השונות של העולים, והתאהבה בתחום הפולקלור היהודי.
בשנת 1950 סיירה עם רות דיין במעברות העולים והשתיים החלו לקדם את הרעיון להפוך את מלאכות היד המסורתיות למקור פרנסה עבור העולות – רעיון שהפך לאחר מכן לחברת "משכית".
זהר נחשבה למומחית בתחום מלאכות היד המסורתיות היהודיות, והמחלקה לאתנוגרפיה במוזיאון חיפה ובמוזיאון ישראל נעזרו בה רבות לזיהוי אריגים ובדים וסגנונות רקמה. היא אף כתבה את הערך "רקמה ותחרים" באנציקלופדיה העברית. בהשפעתה הקימה מגינה שלאין קבוצות רקמה כמו "בנות זהר" שהוקמה בשכונת בית הכרם בירושלים.
בשנת 1989 זכתה בעיטור יקירת ירושלים.

אין על שמה אף רחוב בישראל! כדאי להציע אותה בחדרה, בחיפה, בפרדס חנה ובירושלים, בהן חיה ופעלה, ובערים נוספות.

לקריאה נוספת
צילום באדיבות עמנואל פילץ.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s