דבורה נצר (1897-1989)

12728797_988171754605028_1743614225860843989_nאיך יכול להיות שהיא לא מונצחת? אישה יוצאת דופן בפעולתה הציבורית הענפה.

חברת הכנסת בכנסת הראשונה עד הכנסת השישית מטעם סיעת מפא"י. פעילה ציונית ברוסיה ואסירת ציון, מראשוני העיר תל אביב, אשת חינוך, מורה ומנהלת, פעילה במועצת הפועלות וממייסדות ארגון אמהות עובדות.
נולדה ברוסיה למשפחה יהודית ציונית. למדה יהדות ועברית ב"חדר המתוקן" שלימד אביה. בגיל 14 החלה את לימודיה בגימנסיה. היא החלה ללמוד רפואה , הפסיקה, ובמקום זה למדה הוראה, ולאחר מכן ביולוגיה.
בשנת 1920 הקימה בית ספר ערב לנוער עובד, בו למדו בחורים ובחורות יהודים שעבדו כשוליות בבתי מלאכה שונים. בבית הספר למדו התלמידים עברית ועברו הכשרה לעבודה ציונית סוציאליסטית.
באותה תקופה גם התפתחה פעולתה הפוליטית: בין השנים 1920 ל-1924 הייתה נצר פעילה בתנועת החלוץ, במפלגת צעירי ציון ואחר כך בצ.ס. (התנועה הציונית הסוציאליסטית) והדריכה בני נוער. באותה תקופה גם החלה להאסר על רקע פעילותה הציונית: בין השנים 1921-1923 נאסרה שלוש על רקע פעילותה הציונית.
בשנת 1923, כשהתקיימה תערוכה חקלאית עולמית במוסקבה, הכירה את דוד בן-גוריון וקיבלה אישור עלייה לגדוד העבודה.
ב1925 הגיעה ארצה באנייהיחד עם בנה ובעלה כחלק מהעלייה הרביעית. הם נשלחו לגדוד העבודה אך התנאים הפיזיים לא התאימו למשפחה עם ילד, והם קיבלו סידור עבודה בתל אביב. באותה התקופה נצר עבדה ככובסת ומבשלת לבני החלוצים שעבדו בבניין. בשנת 1926 נבחרה לחברה במזכירות מועצת פועלי תל אביב. בשנת 1937 הייתה חברה במשלחת הישראלית אל הקונגרס הציוני ה-20 בציריך.
עם השתקעותה בארץ, בעקבות פנייתה של רחל כצנלסון שזר החלה ללמד בבית ספר ערב לנערים עובדים בשכונת נווה צדק בתל אביב. כעבור מספר שנים גדל מספר התלמידים והתלמידות בבית הספר והיא הפכה למנהלת. היא ראתה חשיבות רבה בעצם קיומו של בית הספר, וראתה בתלמידיו את דור ההמשך של פועלי העיר שחייבים בהשכלה יסודית. עם המשך פעילותה בית הספר התרחב ונוספו לו סניפים בשכונות אחרות בתל אביב. בית הספר העלה אתגרים פדגוגיים רבים- היות והוא כוון לתלמידים ללא רצף לימודי, בעיקר עיסוקם כלל עבודת כפיים ולא לימודים מוסדרים. מאוחר יותר, עם קבלת חוק הגנת הנוער העובד מטעם ממשל המנדט וקביעת שעות העבודה לנוער, התרחבה המסגרת הלימודית. והוקם בית ספר תיכון ערב, בו לימדו המורים בהתנדבות, עד שהוקמה הגימנסיה ערב לנוער עובד. דבורה נצר לימדה בבית ספר וניהלה אותו במשך 24 שנים, עד שנת 1949.
במסגרת פעילותה הציבורית כיהנה נצר כחברת כנסת בסיעת מפא"י מהכנסת הראשונה ועד תום פעילות הכנסת השישית בשנת 1969. לאורך השנים הייתה חברה בוועדות שונות: ועדת השירותים הציבוריים (1949-1969), ועדת החינוך והתרבות (1949-1969), ועדת חוקה, חוק ומשפט (1959-1961), ועדת החוץ והביטחון (1959-1961), חברה בוועדת הכנסת (1955-1969) ויו"ר ועדה זו(1961-1965), חברה בוועדה מיוחדת לבדיקת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל(1965-1969). בכנסת השישית כיהנה גם כסגנית יושב ראש הכנסת. בפעילותה הציבורית המשיכה לתת דגש לחינוך נוער, למבנה מערכת החינוך ולרווחה.
מעבר לכהונתה בכנסת היתה נצר פעילה בארגונים רבים, ביניהם האיגוד לשירותים סוציאליים, הוועד המפקח על קופת חולים כללית, הועד הארצי למען החייל, בהנהלת משען, במרכז מפא"י, במזכירות מועצת הפועלות וככותבת בדבר הפועלת. היא הקימה ארגון לנשים עובדות ופעלה להכרה בעבודתן של עקרות הבית
איפה כדאי להציע? בירושליים, שם כיהנה כח"כ, בתל אביב, שם גרה ופעלה למען הציבור.

להמשך קריאה
התמונה באדיבות אתר הכנסת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s