ליזה מייטנר (1878-1968)

13006556_1039924989429704_7940648484741607468_n

מדענית אוסטרית-יהודייה. פיזיקאית שהתמחתה בפיזיקה גרעינית ורדיואקטיביות. תרומתה הבולטת ביותר למדע הוא גילוי הביקוע הגרעיני (על סמך תוצאות ניסויו של אוטו האן). היסוד הכימי מייטרניום קרוי על שמה.
היא נולדה בוינה למשפחה יהודית מבוססת וברוכת ילדים. היא קיבלה חינוך פרטי, במימון אביה ברמה זהה לזה שזכו אליו אחיה.
עוד בילדותה היא גילתה משיכה למתמטיקה, ועל אף שהוכשרה להיות מורה לצרפתית היא החלה ב- 1901 ללמוד באוניברסיטת ברלין, והשלימה ב1906 את הדוקטורט שלה בפיזיקה. תהליך השכלתה לווה במאבקים מתמידים מול גורמים שניסו להצר את צעדיה, בין אם עקב היותה אישה ובין אם דתה. היא לא הורשתה לסיים את לימודיה בתיכון וסיימה אותם באופן פרטי, הרשמתה לאוניברסיטה התעכבה עקב מכשולים שהושמו מול נשים שניסו לרכוש השכלה גבוהה.
לאחר קבלת הדוק' שלה עברה מייטנר לברלין, והחלה לעבוד במעבדתו של אוטו האן. מחקרם התמקד באיזוטופים ובגילוי (ויצירת) יסודות חדשים. מחקרם המשותף תודלק לא רק על ידי תאוות ידע, אלא כחלק מהמרוץ לנובל- שכלל מעבדות ברחבי העולם. גילוי הניוטרון באותן השנםי תרם גם הוא להבנת מבנה החומר, והיווה כר נרחב לניסויים בפיזיקה גרעינית.
אולם, בד בבד עם התגלויות המדעיות חלו גם תמורות פוליטיות משמעותיות. עליית הנאצים לשלטון ערערה את מעמדה של מייטנר והעלתה דאגה לשלומה- על אף שהמירה את דתה בשלב זה. למרות זאת מייטנר זכתה להגנה מפני הסערות הפוליטיות, ובאותו שלב כבר כיהנה בעמדה בכירה בפקולטה למדעים ונשארה בה. ב-1938, אחרי האנשלוס, מעמדה כאזרחית אוסטרית כבר לא הגן עליה בברלין והיא ברחה מגרמניה לשבדיה, בחוסר כל. בשבדיה היא עבדה בצורה הדוקה על נילס בוהר, ובנוסף המשיכה את מחקרה עם האן באמצעות חליפת מכתבים.
בנובמבר של אותה שנה נפגשו האן ומייטנר בחשאיות בקופנהגן, במטרה לנסות להבין את מבנה הגרעין. כתוצאה מניסויים אלו הבינה מייטנר כי הגרעין יכול להבקע- ובכך ליצור פיצוץ עז.
עם פרסום המאמר על הביקוע גם עלתה ההבנה של הפוטנציאל ההרסני של הליך ביקוע שכזה- ובעיקר בעובדה שהוא נמצא בידיו של גרמניה שבאותה העת כבר החלה במלחמת העולם השנייה.
פרסום המאמר הביא לפתיחת פרויקט מנהטן- פרויקט שאליו סירבה מייטנר להצטרף באופן מוחלט.
ב-1944 זכה אוטו האן בנובל, לבדו, תוך שהוא טוען שפיענוח התוצאות כולו שלו. הדעות חלוקות האם זה נבע מגישתו של האן עצמו או מועדת הפרס, אך התוצאה נותרת זהה- ומייטנר נושלה מהפרס על הגילוי שהיא סייעה בהבנתו.
למרות חוסר ההכרה הזה זכתה מייטנר להכרה נרחבת עוד בימי חייה. היא נחשבה כמי שברחה מגרמניה עם "הפצצה בכיסה", זכתה לכבוד רב מידי אירגוני נשים ואירגונים עולמיים וזכתה במדליית מקס פלאנק לפיזיקה.
איפה כדאי להציע?
בערים האוניברסיטאיות:
עיריית רחובות , עיריית תל-אביב-יפו , עיריית רמת גן , עיריית חיפה , עיריית באר-שבע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s