%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%99חנה ספראי (1946-2008). מרצה ופעילה פמיניסטית דתית. מחלוצות לימוד התורה והתלמוד בארץ לנשים וממייסדות ארגון הנשים הדתיות "קולך".

נולדה בשנת 1946 בירושלים, בתם של חיה ושמואל ספראי, שהיה היסטוריון של תקופת בית שני ותקופת המשנה ותקופת התלמוד ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
גדלה והתחנכה בירושלים. בהשכלתה הגבוהה היא למדה בחוג ללימודים קלאסיים והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית, ולאחר סיום לימודיה לימדה בחוג במשך מספר שנים. לאחר מכן עמדה בראש מכון יהודית ליברמן – המכון הראשון שפתח בפני נשים בוגרות את לימודי התורה שבעל פה.
עם סיום תפקידה שם, גרה מספר שנים בהולנד, שם סיימה את הדוקטורט על נשים בבית המקדש, וכיהנה כפרופסור באוניברסיטת אוטרכט. בשובה לישראל לימדה באוניברסיטה העברית בירושלים כמרצה מן החוץ ובהיברו יוניון קולג', ושימשה כעמיתת מחקר במכון הרטמן עד שנת 2006.

עיקר פעילותה החברתית התרכזה בתנועת "קולך". תנועה זו פועלת למיצוב מעמדן של הנשים בלימוד הטקסטים היהודיים. בתוך מסגרת זו פעלה כקול דתי פמיניסטי במרחב הציבורי- כתבה דפי "פרשת שבוע" עם דגש על המבט הנשי, מילאה ב"קולך" תפקיד של "אישה חכמה" המשיבה על שאלות בענייני השקפת עולם, ערכה ספר של נשים כותבות הלכה וספר נוסף על מקומן של נשים במדרשי הלכה.
על השתתפותה, כאישה, בפירוש "משנת ארץ ישראל" אמרה כי עובדת היותה פמיניסטית, מעניקה ערך מוסף לפירוש. "עולם הלימוד היהודי מוצף מזה אלפיים שנה בלימוד של גברים. הגברים המצויים בעולם זה, משועבדים במידת מה, כמעט בעל כורחם, במודע ושלא במודע, אל שבלונות ומודלים ידועים של לימוד בתחומים שונים". ספראי ראתה בהשתלבותה שלה, כאישה, שהודרה ממסגרות הלימוד הגבריות בעל כורחה, בעולם הלימוד כמאפשרת הענות ועירנות לשאלות הלכתיות מהותיות שחמקו מפרשנים גברים. היא תפסה בנק' המבט הפמיניסטית כבעלת יכולת להתרחק מהפרשנות המוכרת ולאפשר פרשנות שאינה משועבדת למודל ההלכתי בראש ובראשונה. היא טענה כי לפמיניזם יש אמנם מחיר דתי, אולם יש לזכור שבהיעדרותן של נשים – המחיר כבד עוד יותר. שכן "איזו מן יהדות זו כשחמישים אחוזים מעם ישראל אינו שותף לה? איזו תורה זו?".

בשנת 2008 זכתה בפרס האגודה לזכויות האזרח, כאישה פורצת דרך.
איפה כדאי להציע?
בירושלים, שם חיה, למדה ולימדה. בערים בעלות אוכלוסייה דתית- עיריית רעננה, עיריית גבעת שמואל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s