מנן אספאו (1889-1962)

קיסרית אתיופיה.מנאן אספאו
מנן אספאו נולדה למשפחה מיוחסת מאוד באתיופיה, אשר שורשיה משוייכים לשושלת הסולומונית המלכותית. בהיותה בת 22, נישאה מנן בהסכמה הדדית לטפרי מקונן – בן אצולה צעיר, לימים הקיסר היילה סלאסי ומשיחה של דת הראסטפארי הידועה. מנן שימשה כיועצת הקרובה ביותר לקיסר, ומאחורי הקלעים הייתה מעורבת בכל היבטי המלוכה. הקיסר ראה באשתו האהובה כנאמנה ביותר, וסמך עליה ועל עצותיה הרבות.

במקביל לתפקידיה הטקסיים המחייבים, מנן פעלה רבות – ורתמה את הקיסרות כולה – לקידום מעמד האישה באתיופיה, תוך דגש רב על הקמת מוסדות חינוך ורווחה. מנן ייסדה את בית הספר הראשון לבנות במדינה, והייתה מעורבת בניהולו. בעידודה הנלהב של הקיסרית, נערות מכל רחבי המדינה באו במיוחד לבית הספר, וזכו לחינוך מעולה לצד תמיכה כלכלית. מנן לקחה חלק פעיל בחיי היומיום בבית הספר על ידי השתתפות בטקסי הסיום השונים ומתן תמיכה כלכלית רחבה לתמיכה בעניים, חולים ונכים אשר באו בשערי המוסד. בנוסף, מנן שימשה כפטרונית של הצלב האדום במדינה, וייסדה את ארגון הצדקה של הנשים האתיופיות אשר תמך וסייע לנשים מאוכלוסיות חלשות במדינה. כמו כן, מנן הייתה ידועה באדיקותה הדתית לכנסייה האתיופית האורתודוקסית. היא עמדה בראש ארגון "אגודת ירושלים" אשר אירגן מסעות צליינות לארץ הקודש, ואף סייעה במימון מסעות אלו לנזקקים. מנן בנתה ושיפצה כנסיות רבות ברחבי המדינה, אך גם בארץ הקודש. בנוסף, היא תרמה כספים רבים – לעיתים גם מהונה האישי – לסיוע באחזקת ושימור מבני הקיסרות בירושלים.

ב-1933 הגיעה הקיסרית לביקור מלכותי ורשמי בארץ ישראל בליווי אחת מבנותיה. היא התקבלה בכבוד רב על ידי בכירי המנדט, אך גם על ידי נציגי היישוב היהודי והערבי בארץ. במשך מס' שבועות טיילה מנן בירושלים, תל אביב ובית לחם תוך שהיא זוכה לקבלות פנים מלכותיות בכל מקום אליו הגיעה. מנן נפגשה עם ראשי הערים, קציני ושוטרי המנדט ואף עם הנציב הבריטי העליון. בנוסף, נפגשה עם נציגי הדתות השונות בארץ, והבטיחה להמשיך ולתמוך במבנים השונים שבבעלות הקיסרות ואחזקתם. מספר שנים לאחר מכן, כאשר הוכרחה משפחת המלוכה לצאת לגלות בעקבות הכיבוש האיטלקי, זכרו נציגי הדתות השונות את הסיוע האדיב, ואירחו למספר חודשים את הזוג למקלט מדיני. לאחר שובם לכס המלכות, המשיכה מנן את תמיכתה האדיבה. ב-1962 נפטרה מנן ונקברה בכנסייה המרכזית באדיס אבבה, עיר הבירה.

מומלץ להציע לרחוב בכל עיר בישראל, ובייחוד העיר ירושלים בה טיילה, התגוררה לזמן קצר וסייעה לשיפוץ מבנים רבים בעיר.
Jerusalem Municipality | עיריית ירושלים

**התמונה מוצגת במסגרת שימוש הוגן**

 

טיטו בטול, 1851-1918

טיטו בטולקיסרית אתיופיה, מקימת אדיס אבבה. נודעה באישיותה ההחלטית ובמעורבותה הרבה בתנהלות החצר הקיסרית והלכות המדינה.
טיטו היתה בת למשפחה מיוחסת, עם קשרים נרחבים למשפחות מרובות השפעה.
מיוחסת לה השפעה רבה על בעלה לפני ואחרי הכתרתו לקיסר אתיופיה בשנת 1889. היא נחשבת למי שהובילה את הזרם השמרני בחצר הקיסרית, זרם אשר התנגד לעריכת רפורמות והכנסת מודרניזציה למדינה. הייתה ידועה בחשדנותה כלפי כוונות נציגי מדינות אירופה ביחס לאתיופיה. במיוחד מילאה טיטו תפקיד מפתח סביב משבר הסכם אוצ'ילי.
בשנים 1904-1906 הקים הקיסר מנליק השני לכבודה אכסניה לצליינים אתיופיים בירושלים ברחוב הנביאים, הקרויה על שמה.