איקה קומפורטי-עובדיה (1920-2011)

אדריכלית ומתכננת ערים.

איקה (חורסי) קומפורטי-עובדיה נולדה בעיר סופיה שבבולגריה בשנת 1920.  בשנת 1943 גורשו איקה ומשפחתה מעיר מגוריהם ביחד עם יהודי סופיה. המשפחה הגיעה אל העיר פלבן, שם יצרה איקה מסגרות לגיל הרך עבור ילדי העקורים ועבדה כגננת.

בתום המלחמה למדה אדריכלות בסופיה. בשנת 1950 עלתה לישראל ביחד עם בעלה ביטוש קומפורטי ובתם התינוקת.  כשהגיעה לישראל, עבדה איקה כאדריכלית העיר חולון. בהמשך, החלה לעבוד בצוות התכנון של תוכניות האב של תל אביב. במסגרת התפקיד, חקרה את שכונות העוני בעיר.  במקביל היתה אדריכלית ומתכננת ערים עצמאית.

איקה קומפורטי-עובדיה זכתה ביחד עם בעלה ביטוש בפרסים רבים על עיצוב אנדרטאות, פארקים ומבני ציבור.

בין המבנים שתכננה נמצאים המרכז לחקר ההתיישבות ברחובות (1961) ובית ספר מקיף באילת על שם גולדווטר (1970). בנוסף, הזוג תכנן את האנדרטה במצודת כ"ח להנצחת זכרם של חללי קרבות הגליל בנבי יושע (1957), וזכו בפרס על עיצוב זה.

איקה קומפורטי-עובדיה הקימה מפעל התנדבותי לסיוע לעולים החדשים מבולגריה אשר עלו בשנות ה-90. היא סייעה לעולים רבים מבולגריה להיקלט בארץ, ועזרה להם למצוא דיור ועבודה במקצועות טכניים.

(התמונה מתוך ויקיפדיה ומוצגת במסגרת שימוש הוגן)

יהודית סגל-שטולצר (1990-1904)

אדריכלית גרמניה-ישראלית, בלטה בשנות ה-30 וה-40.

נולדה בליטא וגדלה בברלין ובוילנה, שם למדה בגימנסיה העברית והיתה תלמידה מצטיינת. מגיל צעיר נמשכה לציור, והחליטה ללמוד אדריכלות בדנציג – צעד נועז בתקופה בה היה ייצוג אפסי לנשים במקצוע זה. בסיום לימודיה התמחתה במשרד בנייה, שם השתתפה בתחרות לתכנון בית כנסת בעיר. עבדה במשרדי אדריכלים שונים, כולל אצל אדריכל האוונגרד היהודי לאו נכטליכט בברלין.

בעקבות המשבר הכלכלי של 1929 פוטרה יהודית מהמשרד ועברה לעבוד במשרד הבנייה של הקהילה היהודית בברלין, שם השתתפה, בין היתר, בתכנון שני בתי כנסת נוספים. ב-1933, עם עליית הנאצים השלטון, ברחה לפלשתינה והשתלבה במשרדיהם של האדריכלים לוטה כהן, זאב רכטר וריכרד קאופמן. זמן קצר לאחר עלייתה גברה על עשרות מתמודדים וזכתה בתחרות לתכנון בית כנסת בחדרה, מה שהוביל להתנגדות עזה משום שלא ייתכן שבית כנסת יתוכנן ע״י אישה. לבסוף הושגה פשרה בשל העובדה שאביה של סגל היה ראש הקהילה היהודית בדנציג ואדם דתי.

הזכיה בפרויקט הנכבד אפשרה לסגל לפתוח משרד עצמאי בשיתוף עם הקולגה אויגן שטולצר, לו גם נישאה בגיל 37.

בין הפרויקטים הנוספים שלה בארץ: שכונת קרית מאיר בת״א, בית ההסתדרות ובית מועצת הפועלות בירושלים.

בנוסף לפעילותה האדריכלית היתה בקשר עם אנשי רוח, אמנים והוגים פוליטיים רבים.

ב-1957 עזבו בני הזוג את הארץ ושבו לגרמניה. זמן קצר לאחר מכן נפטר אויגן, ויהודית נפגעה בתאונת דריסה והיתה מרותקת למיטתה עד מותה בשנת 1990.

*בתמונה: ביה״כ הגדול במוזיאון החאן בחדרה. התמונה מויקיפדיה ומוצגת במסגרת שימוש הוגן

בונות בניינים: האדריכליות שבנו את המדינה ונמחקו מההיסטוריה נחשפות

שמחנו לקרוא. יישר כוח.אדריכליות

לכתבה המלאה בכלכליסט

 

Open House Tel Aviv בתים מבפנים
Calcalist כלכליסט