מלבה (נואבנה) לנדה (1918-2019)

גאולוגית, ומבין מתנגדות המשטר הסובייטי.

נולדה באוקראינה שבאודסה. בשנת 1950 מונתה לראשת צוות המחקר והסיקור הגאולוגי בהרי קרטאו שבקזחסטן.

בשנת 1976 התבטאה נגד השלטון הסובייטי בנושא חתימת הסכמי הלסינקי, שנחתמו שנה קודם לכן, ואמרה שלא ניתן לסמוך על השלטון הסובייטי שיכבד את זכויות האדם. היא הצטרפה לארגון זכויות האדם "קבוצת הלסינקי", ופעלה בו עד למעצרה בשנת 1980. לאורך תקופת פעילותה בארגון זה, תמכה ביהודי ברית המועצות דאז, ובדרישתם לעלות לארץ ישראל, והייתה לאחת מאסירי ציון.

לאחר שחרורה מהכלא פעלה לטובת שמירת זכויות האדם, פעילות שהתגברה לאחר נפילת ברית המועצות.

בשנת 2015, בהיותה בת 97, עלתה לארץ ישראל, והתגוררה בחיפה. כדאי להנציחה שם.

למידע נוסף:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%94

קרדיט תמונה: ויקישיתוף, התמונה מוצגת במסגרת רשיון שימוש הוגן.

בת שבע חיקין (1895-1946)

למה אין על שמה רחובות?

מראשות אחדות העבודה ומנהלת מחלקת החינוך של הסתדרות העובדים הכללית. חברת מרכז מפא"י, אשת חינוך, מפעילות הקיבוץ המאוחד ומועצת הפועלות.
נולדה ברוסיה בשנת 1895, לבית ציוני סוציאליסטי.
בשת 1912 עלתה לארץ ללמוד בבית המדרש למורות ביפו. ב-1914 חזרה לביקור באוקראינה, ועקב המלחמה נשארה שם וסיימה שם את לימודיה בפקולטה למדעי הטבע. היא השתתפה שם בהקמת תנועה ציונית-סוציאליסטית למען הגנה על יהודים לאחר הפרעות. עקב פעילותה בתנועה נאסרה בשנת 1923, וריצתה שנתיים בכלא הרוסי. לאחר מכן הומתק עונשה והיא, יחד עם עוד אלפיים אסירי ציון אחרים הורשתה לעלות לישראל.
לאחר עליית השנייה היא החלה בפעילות בהסתדרות תנועת הנוער העובד והלומד, היתה חברה במועצת הפועלות וחברה בועדת התרבות של ההסתדרות. היא היתה ממיסדות בית הספר לנוער העובד והלומד ואחת המורות הראשונות במוסד.
ב-1928 עברה לקיבוץ יגור, שם הקימה את ענף המכוורת וריכזה את ועדת החינוך. היא יצאה מטעם הקיבוץ לשליחות.
משנת 1938 חייקין הייתה חברה בוועד הפועל של אחדות העבודה, וחברת מרכז במפא"י. מיום היווסדות תנועת אחדות העבודה, הייתה חברת מרכז וחברה באסיפת הנבחרים וציר לקונגרסים. הייתה חברה במספר מוסדות מרכזיים של ההגנה, ועד למחלתה ניהלה את מחלקת החינוך והנוער בהסתדרות וייצגה אותה בוועד החינוך של כנסת ישראל. הייתה חברת נשיאות וחברה בוועדות ההגנה והחינוך.
בשנת 1946 נפטרה בבית החולים הדסה בירושלים.

עד כמה שידוע לנו אין רחובות על שמה.
איפה אפשר להציע?
תל אביב, שם גרה, ובכל עיר שבה יש קן של הנוער העובד והלומד.