יהודית המלכה (המאה העשירית)

יהודית המלכהאחת ממלכות אתיופיה הבולטות ביותר.
יהודית המלכה הייתה שליטת אתיופיה בסוף המאה העשירית. למרות משמעותה ההיסטורית הרחבה, כמעט ואין מקורות היסטוריים כתובים המתעדים את חייה ופועלה. רוב המידע הידוע על יהודית ועל תקופת שלטונה, מקורו במסורות בעל פה אשר השתמרו במשך השנים בקרב קהילות האזור: ביתא ישראל, הנצרות האתיופית והקופטיים המצריים. אך על אף המקורות המרובים, ולעיתים סותרים, קיימת הסכמה רחבה כי מדובר במלכה לא-נוצרית אשר הצליחה לאחד תחתיה צבא גדול של קהילות לא-נוצריות ולהפיל את ממלכת אקסום הרודנית.

על פי ביתא ישראל, יהודית נולדה בשם אסתר למלך גדעון משושלת הגדעונים המיוחסת, ולאחר עלייתה לגדולה אימצה את השם יהודית אשר מזוהה עם מנהיגות בנות העדה. בקרב קהילות ערביות שונות, כונתה חווה היהודיה. על סמך מספר מקורות נוצריים, יהודית אינה משושלת המלוכה, אך היא התגיירה לאחר נישואיה אל זרע יעקב – קיסרה של אתיופיה.
על פי התיעוד ההיסטורי, בשנת 980 בקירוב החל לשלוח מלך אקסום מכתבים למנהיגים נוצריים בבקשה לעזרה מול צבא חזק ועיקש בהנהגת אישה. אותה מורדת, יהודית שמה, זרעה הרס רב בממלכה, ורדפה אחר כל סממן מלוכני – נוצרי תוך שריפת ערים וכנסיות רבות ורדיפת המלך מעיר לעיר. בקשות העזרה של מלך אקסום נענו בשלילה, ויהודית תפסה את השלטון והוכתרה כמלכה. במשך כל תקופת שלטונה, רדפה יהודית את הדת הנוצרית בעוד ששאר הדתות, ובעיקר היהדות, נהנו מחופש דת נרחב. בנוסף, מיד עם ביסוס שלטונה החלה יהודית ביחסי מסחר נרחבים עם מנהיגי האזור אשר רחשו לה כבוד רב, בין היתר עקב הצלחתה הצבאית. מקורות יהודים טוענים כי יהודית מרדה במלכות אקסום כנקמה על כפיית הנצרות על קהילת ביתא ישראל תוך שימוש באלימות רבה. באחד הקרבות, נהרג אביה גדעון, ויהודית לקחה את הפיקוד על צבאו ונשבעה לנקום את מותו. על פי המסורות הנוצריות, יהודית ניהלה רומן אסור עם אחד מבני המלוכה. כאשר נודע הדבר ברבים, נענשה יהודית בעינויים קשים ועל כן נשבעה לנקום.

במסורת האתיופית הנוצרית, יהודית המלכה ידועה לשמצה בשל סלידתה העמוקה מהדת, והרדיפה הנרחבת כנגדה בתקופת שלטונה. בעוד שבמסורות לא-נוצריות, ובייחוד בקרב ביתא ישראל, זכורה יהודית כמנהיגה אהודה ותקופת שלטונה נחשבת לתור הזהב. למרות הסתירות בפרטיה הביוגרפיים, על דבר אחד אין עוררין. יהודית המלכה נחשבת לשליטה הגדולה והחשובה ביותר בימי הביניים בהיסטוריה האתיופית, והיחידה אשר הצליחה באמצעים צבאיים להביס אימפריה, ולבסס שושלת מלוכה חדשה משלה.

מומלץ להציע את שמה בכל עיר בישראל, ובייחוד העיר רחובות, בה חיה אוכלוסייה רבה של יוצאי אתיופיה.
עיריית רחובות

למידע נוסף – https://goo.gl/hkDQWt

**התמונה מוצגת במסגרת שימוש הוגן**

טיטו בטול, 1851-1918

טיטו בטולקיסרית אתיופיה, מקימת אדיס אבבה. נודעה באישיותה ההחלטית ובמעורבותה הרבה בתנהלות החצר הקיסרית והלכות המדינה.
טיטו היתה בת למשפחה מיוחסת, עם קשרים נרחבים למשפחות מרובות השפעה.
מיוחסת לה השפעה רבה על בעלה לפני ואחרי הכתרתו לקיסר אתיופיה בשנת 1889. היא נחשבת למי שהובילה את הזרם השמרני בחצר הקיסרית, זרם אשר התנגד לעריכת רפורמות והכנסת מודרניזציה למדינה. הייתה ידועה בחשדנותה כלפי כוונות נציגי מדינות אירופה ביחס לאתיופיה. במיוחד מילאה טיטו תפקיד מפתח סביב משבר הסכם אוצ'ילי.
בשנים 1904-1906 הקים הקיסר מנליק השני לכבודה אכסניה לצליינים אתיופיים בירושלים ברחוב הנביאים, הקרויה על שמה.