גרטרוד בל עליון (1918-1999)

12642605_975833469172190_8848464523939444617_nלמה היא לא מונצחת יותר?

ביוכימאית אמריקאית יהודיה, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1988.
נולדה בניו יורק כבת למהגרים יהודים ממזרח אירופה. אביה היה רופא שיניים, וכמו רבים, משפחתה נפגעה מהמפולת הכלכלית של שנת 1929.
בשנת 1937 סיימה את התואר הראשון שלה במכללה לנשים ובשנת 1941 סיימה תואר שני במדעים מאוניברסיטת ניו יורק. היא התקשתה למצוא דרך לשלב בין עבודה לבין לימודיה ולבסוף ויתרה על הדוקטורט והחלה לעבוד כעוזרת מעבדה וכמורה בתיכון.
עם הצטרפות ארה"ב למלחמת העולם השנייה נוצר מחסור בכימאים אזרחיים ועליון התנסתה במגוון גדול של משרות במעבדות שונות, עד שלבסוף התחילה לעבוד כעוזרת מחקר במעבדתו של ד"ר ג'ורג' היצ'ינגס בחברת התרופות בורוז-וולקום. שם ניתנה לה האפשרות לא רק ללוות מחקרים אלא גם ללמוד ולהתפתח בעצמה כחוקרת.
עליון סייעה בפיתוח ופיתחה מגוון עצום של תרופות וחידושים רפואיים, בעודה מסתמכת על שיטת חקר ייחודיות. פיתוחיה ומחקירה סייעו למציאת תרופות והקלות לחולי סרטן (בעיקר לוקמיה), למושתלי איברים, מלריה וזיהומים אחרים. גם לאחר פרישתה היא המשיכה לעבוד, ותחת פיקוחה פותח במעבדה קוקטייל ה-AZT, שהיה הטיפול הראשון לחולי איידס.
עליון זכתה להכרה על עבודתה וזכתה בפרסים רבים בימי חייה. החשוב מהם הוא קבלת פרס נובל לפזיולוגיה ורפואה. פרט לכך היא היתה האישה הראשונה להכנס להיכל התהילה של הממציאים, קיבלה תואר ד"ר של כבוד משלוש אוניברסיטאות שונות.
היא נפטרה בביתה בצפון קרולינה בשנת 1999.

יש על שמה רחוב בראש העין.
איפה כדאי להציע? ערים אוניברסיטאיות – כמו באר שבע, ירושלים, תל אביב וגם רחובות. ראשון-לציון, שבה יש את קריית חתני פרס נובל. ובכל עיר שבה יש רצון וצורך בבריאות ומחקר.

להמשך קריאה

רוזלין זוסמן יאלו (1921-2011)

12552663_970044683084402_6970197934609705720_nמגיע לה רחוב משלה!

היתה פיזיקאית רפואית אמריקאית יהודיה, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1977 על פיתוח שיטת המבחן הרדיו-אימוני (Radioimmunoassay, RIA).
נולדה בניו יורק. בשנת 1941 סיימה את מכללת הנטר, מכללה לנשים בלבד, שם החלה להתעניין בתחום הפיזיקה. זמן קצר לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון היא קיבלה הצעה להיות עוזרת הוראה בפיזיקה באוניברסיטת אילינוי. היתה האישה היחידה בפקולטה להנדסה ובה 400 אנשי סגל, והתלמידה הראשונה בפקולטה מאז שנת 1917.
היא קיבלה תואר דוקטור בפיזיקה גרעינית בשנת 1945.
לאחר סיום לימודיה חזרה לניו יורק והחלה ללמד פיזיקה בהאנטר קולג', שם למדה. בשנת 1947 החלה לעבוד בבית החולים לחיילים משוחררים בברונקס בניו יורק, ועזרה להקים את שירות האיזוטופים של בית החולים. בבית החולים שיתפה יאלו פעולה עם הרופא סולומון בֶּרסון כדי לפתח את ה-RIA, שיטה לאיתור איזוטופים המשמשת לבדיקת קיומם של נוגדנים וחומרים ביולוגיים אחרים בדם בכמויות זעירות, ללא צורך בלקיחת דגימה ביולוגית. במקור, הבדיקה שימשה לקביעת רמות האינסולין בחולי סוכרת. מאז יושמה שיטה זו לבדיקת מאות חומרים אחרים, כולל הורמונים, ויטמינים ואנזימים.
בשנת 1976 הייתה לאישה הראשונה שקיבלה את פרס לסקר. שנה לאחר מכן קיבלה את פרס נובל. בשנת 1978 התקבלה כחברת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. בשנת 1988 הוענקה לה המדליה הלאומית למדעים.

הציעו רחוב על שמה בעיר מגוריכן או בכל עיר שנראית לכן לנכון.

דורותיאה קרוק (1920-1989)

מגיעים לה עוד רחובות!דורותיאה קרוק
חוקרת ספרות, מתרגמת ופרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב.
דורותיאה נולדה בלטביה לאם משוררת (רחל גרינברג). כשהייתה דורותיאה בת 8 היגרה משפחתה לקייפטאון שבדרום אפריקה, שם גדלה. את שני תאריה הראשונים בפילוסופיה וספרות עשתה באוניברסיטת קייפטאון. בשנת 1946 החלה ללמוד לדוקטורט באוניברסיטת קיימברידג', ולאחר מכן שימשה כעמיתת מחקר ולימדה שם לספרות אנגלית עד תחילת שנות השישים.
בין תלמידותיה בקיימברידג' הייתה גם המשוררת סילביה פלאת', שראתה בדורותיאה את השילוב האידיאלי בין אשת קריירה מצליחה ובת אדם נפלאה.
בשנת 1960 עלתה לישראל, והחלה ללמד באוניברסיטה העברית. היא שימשה כראש המחלקה לספרות אנגלית, והפכה לפרופסור מן המניין בשנת 1971. בשנת 1973 עברה לשמש כפרופסור לספרות באוניברסיטת תל אביב.
זכתה בפרס ישראל למדעי הרוח על ספרה "יסודות הטרגדיה" בשנת 1973.
קיים על שמה רחוב בשכונת רמות בבאר שבע.
כדאי להציע אותה בירושלים ובתל אביב, בהן לימדה, בחיפה, ובערים אוניברסיטאיות אחרות בישראל.

לקריאה נוספת
התמונה באדיבות היא- סטוריה.

בת שבע דה רוטשילד (1914-1999)

מגיעים לה עוד רחובות על שמה!בת שבע דה רוטשילד

נדבנית, חוקרת ביולוגיה, ממייסדות המחול המודרני בישראל.
בת שבע נולדה בלונדון למשפחת דה רוטשילד, הבנקאים הידועים. בילדותה עברה המשפחה להתגורר בצרפת, שם אביה ניהל את הבנק המשפחתי. בשנות ה-30 למדה בת שבע ביולוגיה בסורבון, ועבדה במכון פסטר בפריז. בשנת 1940, קצת לפני פלישת הנאצים לצרפת, נמלטה משפחת דה רוטשילד לניו יורק, שם למדה בת שבע מדעים באוניברסיטת קולומביה.
לאחר לימודיה התגייסה בת שבע לצבא צרפת החופשית. היא הוצבה בלונדון, נשלחה עם כוחות הלחימה לנורמנדי והשתתפה בשחרור פריז.
אחרי המלחמה שבה בת שבע לניו יורק, והחלה ללמוד מחול אצל מרתה גראהם. היא לא הפכה לרקדנית אך החלה לתמוך כלכלית במרתה גרהאם ובלהקתה, והשתיים הפכו לחברות קרובות.
בשנות החמישים החלה לבקר בישראל מדי פעם, ובשנת 1962 עלתה לארץ באופן רשמי. בארץ הקימה את להקת המחול "בת-שבע", אותה ניהלה בתחילה חברתה הטובה מרתה גראהם.
בשנת 1964 פגשה בת שבע את הרקדנית ג'נט אורדמן. השתיים הקימו יחד את בית הספר לריקוד "בת-דור" בשנת 1965, ובהמשך את להקת המחול "בת-דור". זמן קצר לאחר היכרותן אורדמן עברה להתגורר עם בת שבע בביתה בשכונת אפקה בתל אביב, והן חיו יחד כשלושים שנה, עד למותה של בת שבע בשנת 1999.
בנוסף לתמיכתה הרבה במחול בישראל תמכה בת שבע גם במדעים. בשנת 1958 הקימה את קרן בת שבע שמטרתה לקדם את המדע בישראל. הקרן קיימת עד היום ותומכת במחקרים ופרוייקטים שונים, מקיימת סמינרים, סדנאות, מעניקה מימון למחקרים ומעבדות במגוון תחומים ומלגות לסטודנטים.
בשנת 1989 זכתה בת שבע בפרס ישראל על תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה.

יש על שמה רחוב בעכו וביפו. הציעי אותה גם לעירייה שלך!

לקריאה נוספת
תצלום באדיבות ימה אנין אמינוב

ויקי שירן (2004-1947)

%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%99-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%9f

הגיע הזמן שיהיה רחוב על שמה!

ד"ר ויקי שירן הייתה קרימינולוגית, סוציולוגית, משוררת, במאית ואשת תקשורת, ובעיקר זכורה כאקטיביסטית פמיניסטית מזרחית בולטת. היא הטביעה את חותמה בשלושה תחומים מרכזיים: מאבק למען שלום ישראלי-פלסטיני, פמיניזם וזכויות המזרחיים.

היא נולדה בקהיר וגרה בשכונת התקווה. בצעירותה השתתפה בפעילות התיאטרון הפוליטי של יפו ואף ניהלה אותו במשך שנים אחדות. היא הייתה דמות מובילה בתנועות המחאה החברתיות של צעירים מזרחיים, כמו הפנתרים השחורים, ונמנתה עם מייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית ותנועת אחותי – למען נשים בישראל לקידום נשים מזרחיות.

עבודת הדוקטורט שלה משנת 1991 עסקה בשחיתות בפוליטיקה בישראל ובאפליית פוליטיקאים מזרחים. בשנות התשעים לימדה שירן קרימינולוגיה ומגדר במכללה האקדמית בית ברל, וכן לימדה בחוג למשפטים ולקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2003 ייסדה את התוכנית ללימודי נשים ומגדר בבית ברל, ונבחרה לעמוד בראשה.

היא הופיעה רבות בכלי התקשורת השונים וקידמה את הנושאים החברתיים הקרובים ללבה. היא פרסמה מאות מאמרים ב"ידיעות אחרונות" ובעיתונים אחרים, והתראיינה רבות בתוכניות רדיו וטלוויזיה. בראיונותיה עמדה רבות על עקרון הייצוג השווה לנשים ולמגזרים אחרים בכלי התקשורת. מאבקה האחרון היה במסגרת "קואליציית הנשים נגד פורנוגרפיה", שנאבקה נגד שידורי פורנוגרפיה בערוצי הטלוויזיה בישראל.

בנוסף לעבודתה האקדמית והחברתית, עסקה ויקי שירן גם ביצירה אישית. היא ביימה את הדרמה "נציב המלח" (1981), שזכתה בפרס בינלאומי של אונסק"ו ובפרס כינור דוד. כמו כן ביימה מספר סרטים תיעודיים, ערכה יחד עם רן שורר את הספר "שלהם הוא הלילה" העוסק בילדי רחוב בישראל, ופרסמה מספר סיפורים ושירים פרי עטה. הספר "שוברת קיר" יצא לאור לאחר מותה (2005, הוצאת עם עובד).

ככל הידוע לנו, אין רחוב על שמה באף עיר בארץ.
מומלץ להציע אותה בתל אביב, שם פעלה ואף התמודדה ב-1983 על ראשות העיר.