מרים בת אברהם (לויטין) (1908-1998)

24131015_1572056389549892_360804647933211186_nחקלאית וזמרת.

מרים בת אברהם נולדה בתימן, ולאחר שהתייתמה מהוריה בגיל צעיר, עלתה עם משפחת דודה ב-1912 לארץ ישראל. המשפחה התיישבה ברחובות, וחיה בעוני רב. מרים לא זכתה להשכלה מסודרת, ועם הזמן נשלחה לבית יתומות בירושלים, שם גדלה והתחנכה. בהיותה בת 14, פגשה בה מניה שוחט, דמות בולטת באותם ימים, ונקשרה אל מרים עד מאוד. היא פרשה עליה את חסותה, ומרים עברה לקיבוץ כפר גלעדי יחד עם מניה, שם למדה בבית הספר החקלאי לבנות בניהולה של חנה מייזל.

מרים התאהבה ברעיון הקיבוץ, ובעיקר בעבודת החקלאות. היא עבדה בגן הירק המקומי, ועסקה בגידול ירקות לזרעים. במסגרת עבודתה, הגיעה מרים להישגים רבים בתחום, אשר הובילו לזכייתה בפרסים רשמיים על כך: פרס העבודה הממלכתי, פרס מטעם חברת הזרע ועוד. במהלך עבודתה, נהגה מרים לשיר, וכל באי גן הירק זכו לשמוע את קולה הנאווה. למרות הפצרות רבות ונשנות מצד חבריה לפתח את קריירת השירה שלה, מרים סירבה והעדיפה להמשיך לעסוק בחקלאות. אולם היא לא רצתה לוותר על אהבתה לשירה באופן מלא – מרים נהגה להופיע במסגרות השונות בקיבוץ, בעיקר בעת ביקור אורחים נכבדים, טקסים רשמיים ואף בערבי שירה מקומיים. מרים שימשה כסולנית, וקולה הערב כבש יוצרים מפורסמים באותה תקופה, אשר ביקשו להיפגש עם ולהעביר לה את יצירותיהם. במשך השנים, שרה מרים מגוון רחב של שירים, ובעיקר שירי ילדים ושירי ארץ ישראל קלאסיים.

מומלץ להציע את שמה של מרים בת אברהם לרחוב בכל עיר, ובייחוד ראש העין הממותגת כעיר המוזיקה.
עיריית ראש העין

**התמונה לקוחה מאתר חלון אחורי, ומוצגת במסגרת שימוש הוגן. צילום מקור: גדעון גלעדי**

סמיש זדנקה (דבורה כהן), (1904-2007)

סמיש זדנקה דבורה כהןנולדה בפראג שבאותה תקופה הייתה שייכת לאוסטריה. כנערה הייתה פעילה בתנועת נוער ציונית והחינוך שקיבלה משם הביא אותה לעלות לארץ ישראל, בשנת 1924.
בשנת 1926, יחד עם בעלה, נסעה לקליפורניה כדי להשלים את לימודי האוניברסיטה שלה, באוניברסיטאות דיוויס וברקלי, ובסיומם קיבלה תואר בוגר במקצועות של טכנולוגיית מזון ותזונה.
בשנת 1934, לאחר שובה לארץ מצאה עבודה ככימאית בבית החרושת לשימורי פירות שהיה ברחובות. שנים ספורות לאחר מכן הצטרפה לתחנת הניסיונות שהייתה גם היא ברחובות.
בשנת 1946 מונתה דבורה לראשת המעבדה לשימורי פירות וירקות, ובשנת 1949, מונתה כמדריכה בפקולטה לחקלאות ברחובות, בתחום טכנולוגיה של פירות.
לאחר שנת 1951, עברה לעבוד בתחנה לחקר החקלאות, ושם שימשה כמנהלת המחלקה לטכנולוגיה של מזון.
בשנת 1963, קיבלה זכות להדריך עבודות גמר ועבודות דוקטורט בפקולטה לחקלאות.
בשנת 1946, קיבלה דבורה מענק מהממשלה הבריטית, שנועד עבור הכנת מיצים ותרכיזים של פירות הדר.
השגיה המדעיים הם:
היא שימשה כיועצת בועדות ששימשו לתיכנון תעשיית המזון, כולל עיסוק בהכנת תקנים למוצרי מזון במוסדות בישראל ובחו"ל.
היא עבדה גם בפיתוח נושא השימורים בבתי הספר החקלאיים בארץ.
למידע נוסף:
http://www.agri.gov.il/he/pages/468.aspx
אז איפה כדאי להנציח אותה?
עיריית רחובות
התמונה מתוך אתר מכון וולקני, ומוצגת במסגרת שימוש הוגן.

שרה גריס צימרמן (1913-1989)

שרה גריס צימרמןהייתה פתולוגית של צמחים ומומחית לגידול תפוחי אדמה, ועסקה בתחומים אלה שנים רבות.
היא נולדה להורים שהיו בני העלייה השנייה, וקבעו את מקום מגוריהם במושבה יבניאל. כבר מילדותה חונכה לערכי עבודת האדמה ואהבת הארץ.
במושבה לא הייתה לה האפשרות להמשיך את לימודיה העממיים, ולכן נשלחה ע"י הוריה לתל אביב על מנת להמשיך לימודים אלה.
שרה, אימה ואחותה לקחו כמה פרות מהמשק המשפחתי, ועברו לגור בתל אביב. עיקר הטיפול בפרות היה ע"י אימה של שרה, ושרה חילקה חלב בתשלום, כך הצליחה המשפחה לממן את השהות והלימודים בתל אביב.
את לימודיה העממיים סיימה בגימנסיה הרצליה, ואת לימודי הביולוגיה למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. כבר באותו שלב ייחסה חשיבות רבה ללימודי החקלאות בארץ, אבל פקולטה מסודרת ללימוד התחום עדיין לא הייתה קיימת, לכן קיבלה מלגה מטעם ממשלת איטליה, ושם למדה עד 1935.
בזמן שהותה באיטליה, עסקה גם בפעילות ציונית עם נוער יהודי מאיטליה, ונכחה בקונגרס הציוני היהודי ה-19 שהתקיים בלוצרן.
בשנת 1937 התחילה לעבוד בתחנת הניסיונות ברחובות.
בשנת 1942 נענתה לקריאת המוסדות הבריטיים והתגייסה לצבא הבריטי, עשתה שירות ביחידת ה-A.T.S, במשך תקופה קצרה עבדה כאחות מעשית בבית חולים צבאי בקהיר, אך כעבור זמן קצר עברה לעבוד בתחום התמחותה כמומחית לגידול תפוחי אדמה.
באותה תקופה היה סגר ימי באזור ולא הייתה אספקה סדירה של תפוחי אדמה. לשרה היה תפקיד בלימוד החקלאים המקומיים את שיטת גידול תפוחי האדמה ולשם המשימה נסעה פעמים רבות על הקו ארץ-ישראל מצריים. ההצלחה הייתה גדולה ובעקבותיה הוענקו לה ציון לשבח והעלאה בדרגה.
ההישגים המדעיים שלה היו:
תחום המומחיות שלה היה פתולוגיה של צמחים, יחד עם שותפה עסקה במחקר של שיטות זיהוי של מחלות ו-וירוסים שהיו עלולים להימצא בפקעות תפוחי אדמה שהיו מיועדות לזריעה, עבודת המחקר שלה הייתה חלק מהדוקטורט שלה שהיה בנושא גורמי התנוונות של תפוחי אדמה, שאותה סיימה בשנת 1937, באוניברסיטה של מילאנו.
לצד עבודת הדוקטורט עסקה גם בחקר ההיבטים הכלכליים הקשורים בביטוח בקר ומקנה בארץ ישראל, בשיטות חדשות לאריזת פירות וירקות שנועדו לשווקים המקומיים, ובגידול כבשים בארץ.
אז איפה כדאי להנציח אותה?
עיריית תל-אביב-יפו
התמונה באדיבות האתר של המכון הוולקני, ומוצגת במסגרת שימוש הוגן
למידע נוסף:
http://www.agri.gov.il/he/pages/637.aspx