אחות ראשית, "המלאך מאלכסנדריה"
תאה וולף נולדה בגרמניה למשפחה יהודית בורגנית. תאה נחשבה לנערה כשרונית וחכמה מאוד, וסיימה את לימודיה התיכוניים בהצטיינות במגמת הוראה. לאחר סיום לימודיה, החליטה תאה כי מסלול ההוראה אינו בשבילה, ובחרה לעבור למקצוע בו תוכל לעזור לאחרים. במהרה גילתה את מקצוע האחות, התחילה לעבוד בבית היתומים היהודי בברלין, ובמקביל הצטרפה לאגודת "האחיות היהודיות" ולמדה מהן את המקצוע. תאה התאהבה במקצוע זה, וכעבור שנתיים ניגשה לבחינות הממשלתיות, עמדה בהן בהצלחה והוסמכה כאחות. לימים, כאשר כתבה את זיכרונותיה, צוטטה תאה באומרה "נערה כמוך תבוזבז בבית חולים, אמרה לי תדיר אימי. אך אני הלכתי בעקבות שאיפותיי… הוריי היו מעדיפים שאנהג ככל הנערות – אלמד בפנימייה נימוסים טובים, ריקוד, בישול ותפירה, ולאחר מכן אנשא לגבר יהודי מכובד. אבל אני? אני רציתי לעשות יותר בחיים שלי. העולם מלא כאב, מחלות ואסונות. רציתי לעזור".
לאחר הסמכתה, החלה תאה לעבוד בבית החולים היהודי של פרנקפורט, אולם כאשר נחנך בית החולים היהודי החדש באלכסנדריה אשר במצריים, הועברה אליו על מנת שתוכל לעזור בהקמתו וניהולו. תאה הבינה כי מחסום השפה הוא קריטי, ועל כן למדה תוך זמן קצר צרפתית, על מנת לעזור למטופליה היהודים, וערבית למטופליה המוסלמים. בנוסף, לצורך ניוד מהיר ברחבי העיר, פנתה תאה אל המלך פארוק הראשון בבקשה להוציא אישור נהיגה. המלך פארוק, אשר תמך בבית החולים ועודד את פעילותו, אישר זאת בצעד חריג. מדובר בצעד היסטורי, ולדבריה היא הייתה הנהגת הראשונה במצרים. שמו של בית החולים הלך לפניו, כטוב ביותר במצרים ובמזרח התיכון כולו. על אף שמו, בית החולים היהודי היה פתוח לכל דורש. בשל רמתו הגבוהה, רבים ממשפחת המלוכה ובכירי השלטון טופלו בבית החולים על ידי הצוות. תאה טיפלה במטופליה במסירות רבה, וקשרה קשרי ידידות עם רבים מהם. בשעת הצורך, ניצלה תאה קשרים אלו על מנת לסייע ליהודים רבים לברוח מאדמת אירופה הבוערת. השמועה על האחות תאה מאלכסנדריה הגיעה עד לאירופה, ופעילי הברחה רבים יצרו איתה קשר בכדי להציל כמה שיותר יהודים מציפורני הנאצים. תאה ניצלה את כל יכולותיה וקשריה לסייע ככל האפשר. חבריה המצרים באיגוד הרכבות סיפרו לה על פליטים יהודים התקועים ברכבת בהוראת חיילים בריטים, והיא מיד רתמה את הנסיכה טוסום לשחרורם. שוטרים מצריים בהם טיפלה סיפרו לה על ספינה גרמנית אשר עוגנת בנמל ובה פליטים יהודים, ומיד יצאה תאה יחד עם מנהל בית החולים לדרוש בשלומם ולהעבירם לבית החולים באמתלה רפואית. שמה של תאה נקשר בסיפורי הצלה רבים, כאשר תאה מתוארת כמלאך מאלכסנדריה אשר הציל נשמות רבות. בתום המלחמה, ולאחר שגילתה כי משפחתה נספתה כמעט במלואה בשואה, החליטה לעלות ארצה והתיישבה בעיר טבריה. גם לאחר עלייתה המשיכה תאה לעסוק ברפואה בביה"ח שויצר בעיר, ואף הקפידה לשמור על קשר טלפוני הדוק עם מכריה ועמיתיה מאלכסנדריה.
בדומה לסיפורים רבים בעמודנו, סיפורה של תאה "זכה" להתעלמות כמעט מוחלטת בהגיעה לארץ. תפקידה המכריע בהצלת יהודים רבים מאדמת אירופה, כמעט ולא נשמע. וכך גם חלקה של הקהילה המצרית – על חבריה הנוצרים, היהודים והמוסלמים – בסיוע. רק בשנות ה80, בעת הרצאה על יהודי מצרים, פרצה תאה בבכי וסיפרה את סיפורה ואת סיפור הקהילה כולה. דבריה וזיכרונותיה זכו לצאת לאור במסגרת ספר על פועלה, אולם מדובר בצעד ראשוני מאוד בדרך להכרה מלאה. ותודה גדולה.
מומלץ להציע את שמה לרחוב בכל עיר בארץ, ובייחוד העיר טבריה בה התגוררה.
עיריית טבריה הדף הרשמי
למידע נוסף – NRG
**עטיפת ספר זיכרונותיה של תאה (מהדורה ראשונה), מוצג במסגרת שימוש הוגן**
שחקנית מצריה.
