גילה גולדשטיין (1947-2017)

גילה גולדשטייןשחקנית, אמנית, זמרת ישראלית ומהפעילות הראשונות של הקהילה הטרנסג'נדרית ואגודת הלהט"ב בישראל. גולדשטיין נחשבה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה בישראל, ובמהלך חייה הפכה לאחד האייקונים הגדולים של קהילת הלהט"ב בישראל.

גולדשטיין נולדה בטורינו, איטליה בשם אברהם גולדשטיין ועלתה לישראל בילדותה וגדלה בחיפה. בשנת 1960 גילתה את זהותה המגדרית. על מנת לשרוד החלה לעבוד בזנות בחיפה ומאוחר יותר בתל אביב. בשנת 1965 עברה ניתוח לשינוי מין בבלגיה.

בתחילת שנות ה – 70 התגוררה גולדשטיין באירופה, שם עבדה כחשפנית וכרקדנית. כששבה לארץ הייתה אמנית הבית של מועדון הלילה רודיק ובר 51, ודמותה שימשה השראה לאחת הדמויות בסרטו של עמוס גוטמן בעל אותו שם.

בשנות ה – 90 הקליטה מספר שיריים מקוריים ביניהם: "יאללה גילה" , הגברת מבקשת עוד", "כולם לרקוד" ו"שיר הגאווה".

בשנת 2003 זכתה בפרס "יקירת הקהילה" של קהילת הלהט"ב. בשיקולי השופטים נכתב כי הפרס ניתן לה "על היותה נציגה בולטת של דור, אשר לא היסס לחיות לפי זהות מגדרו בונראות מוחלטת, למרות הדחייה, הרדיפות והתלאות הרבות שעברו בשל כך".

בשנת 2005 זכתה בפרס שחקנית המשנה בפסטיבל לקולנוע קווירי במיאמי על תפקידה בסרט "ילדים טובים" של הבמאי יאיר הוכנר.

סרט תיעודי על חייה בשם "זה גילה, זה אני" הוקרן במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה.

בשנת 2011 הושק על שמה "פרויקט גילה להעצמה טרנסית". בשנת 2015 עמדה גולדשטין בראש מצעד הגאווה כאורחת הכבוד.
גולדשטיין נפטרה בפברואר 2017 בתל אביב .
**התמונה מוצגת במסגרת שימוש הוגן מתוך "בבה", סרטם של אילן פלד ויאיר קדר /יס דוקו**

האגודה למען הלהטב בישראל חוש"ן – Hoshen IGY – ארגון נוער גאה – איגי עיריית תל-אביב-יפו פרויקט גילה להעצמה טרנסית מעברים – שינוי בר קיימא לקהילה הטרנסית

איפה ראוי להנציח אותה:
עיריית תל אביב יפו
עיריית חיפה
לקריאה נוספת:
נפרדים מאייקון / ניר סלונים – מאקו

גילה הייתה היחידה שהבינה שצריך גם להקים קהילה / גל אוחבסקי – מאקו

שירה בנקי (1999-2015)

15698320_1238498322905702_5367725023818677273_nראויה להנצחה!
היתה נערה שהשתתפה במצעד הגאווה שנערך בירושלים בשנת 2015, ונרצחה במהלכו.
את המצעד הובילה הקהילה הלהטב"קית , ואירגונים התמוכים הזכויות הקהילה הלהטב"קית.
שירה האמינה בערכי הסובלנות, וקבלת האחר, וקידמה אותם בחייה.
היא נרצחה במהלך מצעד הגאווה שנערך בירושלים ב-2015, ע"י ישי שליסל, שביקש לבטל את המצעד, ויצא נגדו לפני קיומו.
הרצח אירע כשהמצעד כבר כמעט הגיע לסיומו, ומלבד שירה נפצעו 3 נערים נוספים.
התגובה הציבורית לרצח הייתה זעזוע והבעת הזדהות עם הקהילה, ועם ערכי הסובלנות ששירה שלא היתה שייכת לקהילה, ביקשה לקדם.
לשירה 2 הורים, ו-3 אחים קטנים ממנה.
אז איפה כדאי להנציח אותה?
עיריית תל-אביב-יפו
Jerusalem Municipality | עיריית ירושלים
למידע נוסף

גליה יהב 1968-2016

15271830_1198839880204880_2216191586525437709_oראויה להנצחה!
מבקרת אומנות, אמנית ואוצרת.

נולדה וגדלה בתל אביב. למדה לימודי אמנות במדרשה לאמנות של המכללה האקדמית בית ברל ולאחר מכן למדה תאוריה וביקורת בבית הספר קמרה אובסקורה , והשלימה תואר שני בחוג לפרשנות וביקורת באוניברסיטת בר-אילן.
עבודתה האומנותית עוסקת בשאלות של מגדר ופמיניזם ואצרה למעלה מ-30 תערוכות.
כתיבתה ועבודות האוצרות שלה התאפיינו במעורבות פוליטית גבוהה ובאג'נדות מובהקות "נקיטת עמדה של "אין לי אידיאולוגיה" היא נפשעת בעיני".
יהב הייתה עורכת משנה בכתב העת לאמנות סטודיו, כתבה במוסף "7 לילות" של ידיעות אחרונות וכן הרצתה במדרשה לאמנות, ערכה את מדור האמנות במגזין Time Out תל אביב וב"בגאווה" מגזין הקהילה הלהטבית בישראל, והיתה מבקרת האומנות ב"הארץ".
איפה כדאי להציע?
בעיריית תל-אביב-יפו, שם פעלה, יצרה וחיה.