רוז'י בן יוסף (1929-2008)

15665438_1229990980423103_1416492068976923505_nמעצבת אופנה.
רוז'י חננאל נולדה בבולגריה למשפחה ידועה ואמידה – אביה, שלמה, היה חייט מפורסם וספק הבדים של בית המלוכה הבולגרי ואימה, אידה, ניהלה בוטיק מצליח להלבשה תחתונה. עם עליית התנועה הנאצית לשלטון, החלה הקהילה היהודית לסבול מרדיפות והצקות מצד השלטון, אך לאור קשריהם עם בית המלוכה, נהנתה משפחת חננאל מהגנה יחסית. אך למרות הנוחות הודות לבית המלוכה, מיד בתום מלחמה העולם השנייה הצטרפה רוז'י ומשפחתה לארגונים ציוניים, ועם הקמתה המדינה עלתה המשפחה כולה לארץ ישראל. עוד לפני עלייתה לארץ, הכירה רוז'י את יוסף בן יוסף, ונישאה לו.
לאחר עלייתם ארצה, קנה אביה של רוז'י מכונות לתפירה ופתח בית עסק קטן בשם "רקמה" לייצור הלבשה תחתונה. רוז'י החלה בהדרגה להכנס לעסק המשפחתי, והחלה לתפור כותנות לילה ופיג'מות. בנוסף, עסקה רוז'י בשיווק העסק המשפחתי תוך מטרה ברורה לפנות לקהל האירופאי. על מנת להתחיל לייצא, רוז'י יצרה קשר עם מפעל בדים קטן וסיכמה איתו כי היא תתחיל לעצב את הבדים בעצמה. רוז'י קיבלה השראה מתבניות הנוף הישראליות, מההשפעות ערביות של סביבתה וממוטיבים תנ"כים. בהדרגה בדיה של רוז'י זכו להצלחה רבה והוצגו בתצוגות אופנה ברחבי העולם. עיתונים רבים כתבו על המעצבת הצעירה והמסקרנת מישראל, ורוז'י זכתה לכינוי "הלביאה ירוקת העיניים". רוז'י ו"רקמה" הפכו להצלחה עולמית, ובהדרגה נכנסו כל בני המשפחה לעסק המשפחתי. עם הזמן הרחיבה רוז'י את עיצוביה, והחלה לייצר בגדי ים עבור "רקמה" אשר זכו גם הם להצלחה מסחררת. עיצוביה של רוז'י נחשבו לצבעוניים וייחודים, ורוז'י נחשבה למעצבת אשר הצליחה לשלב בהצלחה רבה את המציאות הישראלית בעבודתה. היא סומנה בשל יכולתה להבחין בפוטנציאל המקומי ומינופו לכדי זהות אופנתית ואותנטית. "רקמה" בהובלתה של רוז'י הובילה את שוק האופנה הישראלי, ואף זכתה בפרס "היצואן המצטיין" בשנת 1967, ובמגוון פרסים ואותות נוספים.
למרות ההצלחה העצומה, החליטה רוז'י לקחת הפסקה מעולם העיצוב וב1985 מכרה את חלקה במפעל. רוז'י התמקדה בפעילות חברתית, ובייחוד הקפידה על הדרכה וחניכה של מעצבים צעירים וחינוך לעיצוב. בנוסף, ישבה רוז'י במשך שנים בחבר הנאמנים של שנקר ובצלאל. ב2008, לאחר מאבק במלחמה קשה, נפטרה רוז'י. מספר ימים לפני מותה הושלם ספר על פועלה – "רוז'י בן יוסף – אופנה ישראלית מקורית 1960-1985". הספר כולל תחקיר מקיף על עיצוביה של רוז'י, וכולל קטעי עיתונות מהארץ ומהעולם ופירוט של עיצוביה השונים ומקור השראתם. ההכנסות מהספר משמשות לקרן מלגות שנוסדה על שמה בשנקר.

למידע נוסף
מומלץ להציע את שמה לכל עיר בישראל, בייחוד ערים בעלות הקשר אופנתי כרמת גן, בו נמצא בית הספר לעיצוב – שנקר, וירושלים – מקום מושבו של בצלאל.
מוזמנת להציע אותה בעירך!

Jerusalem Municipality | עיריית ירושלים עיריית רמת גן
Shenkar | שנקר האקדמיה בצלאל

** התמונה מתוך אתר "Xnet", ומוצגת במסגרת שימוש הוגן

לולה בר אבנר (לולה בר) (1916-1997)

15419753_1212809538807914_1580393840177734503_oהיתה מעצבת אופנה ישראלית, שתקופת פעילותה העיקרית הייתה בשנות ה-40' ושנות ה-50', כונתה בכינוי "המלבישה הלאומית", והשפעתה על תעשיית האופנה בישראל ניכרת עד היום.
היא נולדה במוארביה שהייתה אז באימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום נמצאת בצ'כיה, קיבלה חינוך בתנועה הציונית "תכלת לבן", ולאחר מכן עברה לאקדמיה לאומנות ועיצוב בפראג, שאותה סיימה בהצטיינות.
בשנת 1939, עלתה לישראל יחד עם שני אחיה, בני משפחתה שנותרו בחו"ל נספו בשואה, היא עלתה לישראל מתוך ערכים של שליחות וציונות, והביאה איתה מכולה שהייתה מלאה ברהיטים.
בראיון לתקשורת, שהעניקה בשנת 19577 אמרה שצריך לגדול בין דברים שהם יפים, ובסביבה שיש בה יופי.
את דרכה בעולם האופנה, התחילה בתל אביב, בדירה הראשונה שלה, שם פתחה סטודיו, והעסיקה בו שלוש עובדות.
לאחר זמן קצר, בלטה מאד בתעשיית האופנה של התקופה ההיא, כשלקוחותיה הראשונים היו נשות הבריטים, ונשים ערביות עשירות שבאו אליה מיפו, קהיר וביירות.
בשנת 1942, העבירה את מקום מגוריה, ואת הסטודיו שהספיק להתרחב, לרחוב הירקון בתל אביב, למקום מפואר.
בשנת 1945, נישאה לבעלה דולפי אבנר.
בשנות ה-40' רוב נשות הארץ היו חלוצות שהיו מתקופת העליות השנייה והשלישית, ולולה ראתה בהלבשתן משימה לאומית, ובנוסף אליהן הלבישה גם את נשות ההנהגה ושחקניות שייצגו את ישראל בחו"ל ובאירועים בארץ.
במשך השנים תפרה בגדים גם לאליטה בישראל, והלבישה אותן בסגנן שלא היה מקובל בארץ.
בשנת 1957, עיצבה את מדי אל על, והעיצוב שלה זכה בפרס הראשון בתחרות שהתקיימה בציריך.
בהמשך הדרך, עיצבה גם את מדי הדווריות של דואר ישראל, ואת המדים של החיילות והקצינות בצה"ל.
למידע נוסף
אז איפה כדאי להנציח אותה?
עיריית תל-אביב-יפו
תמונה: לולה בר אבנר בביתה ברחוב הירקון, תל אביב