גורית אקסלרוד – בר נתן (1929-2007)

גורית אקסלרודסופרת ילדים וחינוך, אשת חינוך

גורית (גרטרוד) אקסלרוד נולדה בוינה, בירת אוסטריה, למשפחה יהודית אמידה. ילדותה עברה עליה בשלווה ובנוחות יחסית, עד לעליית המפלגה הנאצית לשלטון ב1939. גורית ומשפחתה נמלטו עד לסין, שם התגוררו במשך כעשר שנים. במהלך שהותה בסין, הרבתה גורית לטייל בארצות המזרח, בעיקר סין ויפן, ורכשה ידיעות רבות בשפות המזרח. ב1949, מיד לאחר הקמת מדינת ישראל, החליטה המשפחה לעלות לארץ. לאחר עלייתם ארצה, פתחו הוריה חנות מסחר קטנה, וגורית שימשה שם כזבנית ובמקביל עבדה גם כמדריכת טיולים. במהלך עבודתה, גם בחנות וגם במהלך הדרכותיה, הרבתה גורית לשלב סיפורים פרי עטה אשר התבססו במידה רבה על זיכרונותיה מהמזרח, ועל אגדות וסיפורי עם שנחשפה במהלך שהותה שם.

יעקב אשמן, עורך עיתון ילדים, הכיר את גורית ושמע ממנה רבות על סיפוריה השונים. לבסוף, לאחר מאמצים רבים הצליח לשכנע אותה להעלות על הכתב את סיפוריה ולפרסמם בעיתונו – הארץ שלנו. סיפוריה של גורית התפרסמו תחת המדור "הכתב הנודד" וזכו להצלחה רבה, ובדרגה התפרסמו בעיתוני ילדים נוספים באותה תקופה. בנוסף, הוציאה גורית ספרי ילדים המתארים מסעות מסביב לעולם ומפגשים מיוחדים עם תרבויות ואוכלוסיות שונות. גם לאחר שנאלצה לעבור לגור באפריקה, עקב שליחות בעלה, המשיכה גורית לספר את סיפוריה ופרסמה את חוויותה מהיבשת החדשה דרך ספריה הילדים השונים שהוציאה: "סין, סונג ואני", "החמור המעופף", "כובע טמבל בג'ונגל" ועוד. רבים מסיפוריה אף עובדו לתסכיתים ושודרו במסגרת "קול ישראל".

ב1964, לאחר שעברה להתגורר באיזור גדרה, הקימה גורית בבית הספר היסודי "גדרות" חדר עיון אשר בנוסף לקריאת ספרים שימש כמקום מיוחד עבור ילדי האיזור. גורית הקפידה לתת יחס אישי לכל ילד, ושמה דגש רב בפיתוח יכולות הביטוי והסקרנות של הבאים בשעריה. גורית סייעה גם באוזן קשבת לנזקקים לכך, והקפידה לספר לילדים סיפורים פרי עטה על מקומות רחוקים על מנת לעודד את סקרנותם הטבעית. חדרה של גורית היה ידוע בקרב ילדי האיזור כמקום משלהם, בהם יזכו ליחס חם ואוהב בתוספת סיפורים מרתקים על תרבויות רחוקות.

מומלץ להציע את שמה בכל עיר בישראל, ובייחוד יישובי גדרות בהם חיה ופעלה.

**התמונה באדיבות וויקיפדיה, ומוצגת במסגרת שימוש הוגן**