גורית אקסלרוד – בר נתן (1929-2007)

גורית אקסלרודסופרת ילדים וחינוך, אשת חינוך

גורית (גרטרוד) אקסלרוד נולדה בוינה, בירת אוסטריה, למשפחה יהודית אמידה. ילדותה עברה עליה בשלווה ובנוחות יחסית, עד לעליית המפלגה הנאצית לשלטון ב1939. גורית ומשפחתה נמלטו עד לסין, שם התגוררו במשך כעשר שנים. במהלך שהותה בסין, הרבתה גורית לטייל בארצות המזרח, בעיקר סין ויפן, ורכשה ידיעות רבות בשפות המזרח. ב1949, מיד לאחר הקמת מדינת ישראל, החליטה המשפחה לעלות לארץ. לאחר עלייתם ארצה, פתחו הוריה חנות מסחר קטנה, וגורית שימשה שם כזבנית ובמקביל עבדה גם כמדריכת טיולים. במהלך עבודתה, גם בחנות וגם במהלך הדרכותיה, הרבתה גורית לשלב סיפורים פרי עטה אשר התבססו במידה רבה על זיכרונותיה מהמזרח, ועל אגדות וסיפורי עם שנחשפה במהלך שהותה שם.

יעקב אשמן, עורך עיתון ילדים, הכיר את גורית ושמע ממנה רבות על סיפוריה השונים. לבסוף, לאחר מאמצים רבים הצליח לשכנע אותה להעלות על הכתב את סיפוריה ולפרסמם בעיתונו – הארץ שלנו. סיפוריה של גורית התפרסמו תחת המדור "הכתב הנודד" וזכו להצלחה רבה, ובדרגה התפרסמו בעיתוני ילדים נוספים באותה תקופה. בנוסף, הוציאה גורית ספרי ילדים המתארים מסעות מסביב לעולם ומפגשים מיוחדים עם תרבויות ואוכלוסיות שונות. גם לאחר שנאלצה לעבור לגור באפריקה, עקב שליחות בעלה, המשיכה גורית לספר את סיפוריה ופרסמה את חוויותה מהיבשת החדשה דרך ספריה הילדים השונים שהוציאה: "סין, סונג ואני", "החמור המעופף", "כובע טמבל בג'ונגל" ועוד. רבים מסיפוריה אף עובדו לתסכיתים ושודרו במסגרת "קול ישראל".

ב1964, לאחר שעברה להתגורר באיזור גדרה, הקימה גורית בבית הספר היסודי "גדרות" חדר עיון אשר בנוסף לקריאת ספרים שימש כמקום מיוחד עבור ילדי האיזור. גורית הקפידה לתת יחס אישי לכל ילד, ושמה דגש רב בפיתוח יכולות הביטוי והסקרנות של הבאים בשעריה. גורית סייעה גם באוזן קשבת לנזקקים לכך, והקפידה לספר לילדים סיפורים פרי עטה על מקומות רחוקים על מנת לעודד את סקרנותם הטבעית. חדרה של גורית היה ידוע בקרב ילדי האיזור כמקום משלהם, בהם יזכו ליחס חם ואוהב בתוספת סיפורים מרתקים על תרבויות רחוקות.

מומלץ להציע את שמה בכל עיר בישראל, ובייחוד יישובי גדרות בהם חיה ופעלה.

**התמונה באדיבות וויקיפדיה, ומוצגת במסגרת שימוש הוגן**

טטיאנה הופמן (טטיאנה טשנפקובה) (1946-2016)

15123300_1196107010478167_5089301284179762049_oמגיע לה רחוב משלה!
היתה עיתונאית ישראלית, שתחום התמחותה היה עיסוק בחדשות החוץ, היא נולדה בפראג שבצ'כוסלובקיה לשעבר, והתחילה את דרכה המקצועית ברדיו המקומי של פראג.
בתחילת דרכה הגישה פינה ברוח סאטירית על המצב בצ'כוסלובקיה שבאותו זמן הייתה מדינה קומוניסטית.
בשנת 1968 זכתה הופמן בפרס על פועלה שניתן לה ע"י אגודת העיתונאים הישראלית, וקיבלה הזמנה לקבלת הפרס, בזמן שהייתה הקצרה בישראל, פלשה ברית המועצות לפראג, והיא קיבלה החלטה להשתקע בישראל.
לאחר לימודי עברית, התאקלמות בירושלים, ולימודי מדעי המדינה, חזרה לעיסוק בתחום התקשורת, והתקבלה לעבודה בקול ישראל, כשתפקידיה היו תפקידי עזר ולאחר מכן הייתה עורכת מהדורות חדשות ועריכת יומני חדשות.
למרות התאקלמותה בישראל, קיבלה החלטה מסיבות אישיות לעזוב את ישראל לגרמניה, ולימדה באוניברסיטת דיסלדורף, כשבמקביל התמקדה בחיי המשפחה במשך 12 שנים.
בתום השהות בגרמניה, עלתה לישראל פעם נוספת עם משפחתה.
בשנת 1993, עם עליית ערוץ 2 לאוויר, החליטה לנסות להתקבל לטלוויזיה בישראל, וביקשה להתקבל לעבודה בחברת החדשות של הערוץ, היא התקבלה לעבודה בחברת החדשות, ושובצה בחדשות החוץ.
אז איפה כדאי להנציח אותה?
Jerusalem Municipality | עיריית ירושלים
קרדיט תמונה:חדשות 2, התמונה מוצגת במסגרת שימוש הוגן
למידע נוסף