חקלאית וזמרת.
מרים בת אברהם נולדה בתימן, ולאחר שהתייתמה מהוריה בגיל צעיר, עלתה עם משפחת דודה ב-1912 לארץ ישראל. המשפחה התיישבה ברחובות, וחיה בעוני רב. מרים לא זכתה להשכלה מסודרת, ועם הזמן נשלחה לבית יתומות בירושלים, שם גדלה והתחנכה. בהיותה בת 14, פגשה בה מניה שוחט, דמות בולטת באותם ימים, ונקשרה אל מרים עד מאוד. היא פרשה עליה את חסותה, ומרים עברה לקיבוץ כפר גלעדי יחד עם מניה, שם למדה בבית הספר החקלאי לבנות בניהולה של חנה מייזל.
מרים התאהבה ברעיון הקיבוץ, ובעיקר בעבודת החקלאות. היא עבדה בגן הירק המקומי, ועסקה בגידול ירקות לזרעים. במסגרת עבודתה, הגיעה מרים להישגים רבים בתחום, אשר הובילו לזכייתה בפרסים רשמיים על כך: פרס העבודה הממלכתי, פרס מטעם חברת הזרע ועוד. במהלך עבודתה, נהגה מרים לשיר, וכל באי גן הירק זכו לשמוע את קולה הנאווה. למרות הפצרות רבות ונשנות מצד חבריה לפתח את קריירת השירה שלה, מרים סירבה והעדיפה להמשיך לעסוק בחקלאות. אולם היא לא רצתה לוותר על אהבתה לשירה באופן מלא – מרים נהגה להופיע במסגרות השונות בקיבוץ, בעיקר בעת ביקור אורחים נכבדים, טקסים רשמיים ואף בערבי שירה מקומיים. מרים שימשה כסולנית, וקולה הערב כבש יוצרים מפורסמים באותה תקופה, אשר ביקשו להיפגש עם ולהעביר לה את יצירותיהם. במשך השנים, שרה מרים מגוון רחב של שירים, ובעיקר שירי ילדים ושירי ארץ ישראל קלאסיים.
מומלץ להציע את שמה של מרים בת אברהם לרחוב בכל עיר, ובייחוד ראש העין הממותגת כעיר המוזיקה.
עיריית ראש העין
**התמונה לקוחה מאתר חלון אחורי, ומוצגת במסגרת שימוש הוגן. צילום מקור: גדעון גלעדי**