מגיע לה רחוב הנושא את שמה!
חלוצת הפרדסנות העברית בארץ ישראל.
שרה איטה ובן זוגה, דוד דב פלמן, היו סוחרי עורות עשירים שחיו חיי רווחה בפולין, עד שהחליטו לעלות לישראל ולהפוך לחקלאים. בשנת 1883 נסע דוד דב לישראל לחפש אחר שטח אדמה מתאים, ושנה לאחר מכן הצטרפה אליו שרה איטה, ואיתה שבעת ילדיהם ואמו של דוד דב. שרה איטה ודוד דב רכשו שטח אדמה ענק בסמוך לכפר סומייל, שם בנו את ביתם ונטעו את פרדסם.
כעבור שנה נפטר דוד ממכת שמש, ושרה איטה נותרה לבדה לגדל את שבעת ילדיה ולדאוג למשק. למרות לחץ שהופעל עליה לעזוב את הפרדס ולהתמסר לטיפול בילדיה, היא החליטה להשלים את עבודתו של דוד דב. לאחוזתה קראה "גינת דוד", ולמדה מהאיכרים הערבים כיצד לעבד ולטפח את הפרדס. שרה איטה חייתה ביחסי שכנות טובים עם תושבי הכפר סומייל שכינו אותה "סית שרה".
שרה איטה חייתה באחוזתה עד שנבנתה סביבה העיר תל אביב. בשנת 1934 ציינה מועצת עיריית תל אביב 50 שנה לעלייתה של שרה איטה לישראל באירוע חגיגי, ושרה איטה הוכתרה בתואר "חלוצת הפרדסנות העברית".
אין על שמה אף רחוב בישראל! כיום נמצאת עיריית תל אביב בשטח בו היה הפרדס של שרה איטה פלמן, שהשתרע מרחוב פרישמן ועד ארלוזורוב של היום. אחד הרחובות הקטנים באיזור קרוי "רחוב הפרדס" על שם הפרדס של שרה איטה. כמו כן, בעיר פתח תקווה קיים רחוב "חלוצת הפרדסנים" לזכרה, אך הוא אינו נושא את שמה של שרה איטה פלמן.
למידע נוסף
התצלום באדיבות ענבל גולדברג
רחוב משלה 