רבנית שהובילה את החקר ההלכתי בתחום הקיימות והקשר בין היהדות לסביבה.
שושנה בובליל היתה דמות מוכרת בתחומי איכות הסביבה, הקיימות והפרמקלצ'ר בישראל. היא עסקה בתחום מנקודת מבט ייחודית – איכות הסביבה בראי היהדות.
בחייה, עסקה רבות בקשר שבין מדע ודת. שושנה בובליל היתה בעלת תואר שני בכימיה ותואר נוסף בהנדסת תוכנה. .היא הקימה את ארגון תורה ומדע בע"מ ואת המדרשה לקיימות ויהדות (Midrasha for Torah-inspired Sustainability ), אשר מעניקה הרצאות בנושאי איכות הסביבה, כלכלה וחברה בראי היהדות. בנוסף, היתה מורה לכימיה.
היא כתבה מספר מאמרים על הקשר שבין סביבה ליהדות, מנקודת המבט הייחודית שלה:
"המציאות החקלאית והאקולוגית של ארץ ישראל ניכרת בתרבות ישראל, בלוח השנה העברי שעל פיו עם ישראל חוגג את הרוחני והגשמי יחדיו: פסח, חג החרות וחג האביב – קציר העומר; שבועות, חג מתן תורה ומועד הבאת הביכורים וקציר חיטים; סוכות, בו מציינים את חסדי ה' וההגנה שנתן לנו במדבר ואת חג האסיף של ארץ ישראל.
בדורנו זכינו להוסיף את חג העצמאות, בו מציינים את השילוב של הגשמי והרוחני. […] ביום זה מודים אנו לריבונו של עולם שהשיב את העם היהודי למרחב הביולוגי והתרבותי שלו – לארץ ישראל, בה עם ישראל כולו יכול ללמוד את תורת ישראל, במלואה, לפרוח ולעלות מעלה מעלה, ולמלא את ייעודו."
על שנת השמיטה, כתבה:
"קיימות (sustainability) היא גישה כוללנית (holistic) השואפת הן בהווה והן בעתיד לעולם טוב יותר. היא מתייחסת אל הסביבה, הכלכלה והחברה, ומעודדת שיתופי פעולה. […] גישת תכנון זו מזכירה את הגישה היהודית: "מי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת" (משנה מסכת עבודה זרה, פרק ב משנה א)."
"תכנון לקיימות מייחס חשיבות רבה לידע מסורתי מקומי. שנת השמיטה היא דוגמא לכלי מסורתי, מקיים, שתורם לחוסן החברה בארץ ישראל. שמיטת הקרקעות מועילה לבריאות האדמה. שמיטת כספים מסייעת לאנשים להשתקם ולחזור לחיי מעשה בריאים, […]"
(התמונה מתוך אתר בית הלל ומוצגת במסגרת שימוש הוגן)
רחוב משלה 