המלכה ברניקי (~28 – ~79)

מגיעים לה עוד רחובות וקרדיט נכון!ברניקי

מלכה יהודיה מבית הורדוס, אחת הנשים המשפיעות ברומא העתיקה, נכדה-רבתה של מרים החשמונאית.
שימשה כנראה, כמלכה לצד אחיה המלך אגריפס. כאשר הניצבים הרומיים החלו להתעמר באוכלוסיה היהודית, לגזול את כספי בית המקדש ולטבוח בחפים מפשע התחננה ברניקי על חייהם.
יחד עם ההנהגה היהודית בירושלים היא שלחה אגרת לנציב בסוריה בה התריעה על התנהגותו של הנציב פלורוס.
למרות ניסיונם של ברניקי ואגריפס לשכנע את העם לא למרוד ברומא, פרץ מרד וארמונותיהם הועלו באש. הותר להם לצאת את העיר אז גלו לסוריה.
כשרומא הכניסה כוחות לדכא את המרד מתעד יוסף בן מתיתיהו את ברניקי מתחננת בפני אחיה על חייו של יוסטוס איש טבריה שהוביל את המרד ובכך הצילה אותו ממוות.
ברניקי החלה מערכת יחסים עם טיטוס, בנו של אספסינוס, נציב בסוריה. היא היתה אז בת כארבעים אחרי שתי מערכות נישואים והוא בערך בן שלושים או צריך מכך. לאחר הדחתו והתאבדותו של נרון ומתוך אי יציבות, תומכת ברניקי במינוי אספסינוס לקיסר, עוזרת לו בעזרת קשריה וזוכה לראות איך אבי מאהבה הופך לקיסר.
היא ציפתה להנשא לטיטוס אך הרכילות, המזימות והשנאה כלפיה משום שהיתה יהודיה ו"מזרחית" כמו קלאופטרה הביאה לפרידתם. היא זכתה לראות את טיטוס הופך לקיסר בטרם שבה אל ממלכתו של אגריפס.

רחוב על שמה יש בירושלים, אבל עיניכן הרואות- ההסבר השגוי מאד מרגיז.
בטבריה יש על שמה מספר אתרים: הר ברניקי, שמורת מצוקי ברניקי, אמת ברניקי וחוף ברניקי. אנחנו סבורות שהגיע הזמן גם לרחוב על שמה בטבריה ובכלל בערי הגליל.

עוד מידע
צילום: שרון צימרמן

צביה המלכה

מגיעים לה עוד רחובות!צביה המלכה

צִבְיָה מבאר שבע היתה אימו של המלך יְהוֹאָשׁ (או יֹאָשׁ). אביו היה המלך אחזיה.
אז האם היתה צביה מבאר שבע מלכה, אשת המלך אחזיה או רק אמו של יהואש המלך העתידי? מענין. הכתובים אינם מכריעים בסוגיה.
בכל מקרה בעיריית באר שבע החליטו שהם יכריעו בסוגיה וצביה הומלכה ונקרא רחוב על שמה.
אם בדרך כלל אנו רואות מקרים שבהם אישה מקבלת פחות כבוד ממה שמגיע לה, מענין לראות מקרה (בודד עד כה) שבו ההפך קורה. מדובר בדמות תנ"כית שמוזכרת פעמיים ובשתיהן מצוין שהיתה מבאר שבע והיתה אם המלך.
אז למה לא בעצם?

אפשר להציע אותה בעוד ערים בנגב! שדרות, נתיבות, אופקים, דימונה, ירוחם, מצפה רמון, אילת, ערד- למה לא? נכסו אותה. הפכו אותה למלכה מקומית…

עוד מידע
צילום מאת באר שבעית חביבה

ושתי

אשת אחשוורוש מלך פרס בסיפור מגילת אסתר.ושתי
על פי סיפור המגילה, ביום השביעי של המשתה שערך אחשוורוש לאנשי העיר הוא שלח שבעה סריסים כדי להזמין אותה, על מנת "להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא". ושתי סירבה- המדרש מנמק את סירובה לבוא בסיבות שונות: נדרשה להופיע בעירום, נצטרעה או שבא המלאך גבריאל ועשה לה זנב.
לאחר מכן, כינס אחשוורוש מועצת חכמים, אשר יעצה לו להדיח את ושתי, ולתת את מלכותה לטובה ממנה.
המדרש במסכת מגילה מסביר שושתי הוצאה להורג על ידי אחשוורוש, ואומר שושתי נהגה להפשיט בנות ישראל ולהורות להן לעשות מלאכה בשבת, ועל כן נגזר עליה שתבוא ערומה ותהרג.
ושתי, אם כן, הודחה מהמלכות (וכאמור על פי חז"ל אף הוצאה להורג) והמלכה הנבחרת החדשה היתה אסתר.

אפשר להציע אותה בערים בהן יש שכונות עם רחובות על שם נשים מהמקרא, כגון חיפה, הרצליה ועוד.
ויקיפדיה
בתמונה: ושתי הנמרה מהספארי ברמת גן. צילום: לילך למדן
 

 

אסתר המלכה (הדסה)

מגיעים לה עוד רחובות!אסתר המלכה

גיבורת מגילת אסתר והאחראית להצלת היהודים בפרס (אירן) מידי מזימותיו של המן הרשע.
אחת משבע הנביאות של תקופת המקרא.

רחובות על שמה יש בתל אביב, באר שבע, עפולה.
מומלץ להציע אותה בכל עיר שבה אין עדיין רחוב על שמה, מומלצת גם בערים בעלות אורינטציה דתית.

ויקיפדיה
צילום: מתת עשת

שלומציון המלכה (140-67 לפנה"ס)

10801751_795441467211392_5610525376342187536_nרוצות עוד רחובות על שם המלכה שלומציון!

שלומציון אלכסנדרה, מלכת יהודה בתקופת בית שני. תקופת שלטונה נחשבת לתקופת שיא של ימי החשמונאים ותקופתה נחשבת לתקופה של שקט, פריחה ושגשוג כלכלי.

רחובות על שמה ניתן למצוא ב: רמת גן, ירושלים, חיפה
מומלץ להציע אותה דווקא בערים עם אוריינטציה דתית שבהן קריאת רחובות על שם נשים נדירה יותר למשל בני ברק או בית שמש.

לקריאה נוספת
צילום: ענת ענבר

המלכה הלני (נפטרה סביב 56 לספירה)

10451120_791983100890562_640141550554493403_nמגיע לה עוד רחובות!

מלכת חדיב שבאשור (איזור בעיראק של ימינו) במאה הראשונה לספירה, אשר התגיירה ועלתה לירושלים. היא מוזכרת בספרו של יוסף בן מתתיהו, "קדמוניות היהודים", ובמדרשים היהודיים הקדומים כצדיקה וכדמות מופת.

הלני המלכה הגיעה לירושלים במחצית המאה הראשונה לספירה, בעיצומה של שנת בצורת, ומיד נרתמה לעזרת הרעבים: היא פיזרה כספים רבים לקניית לחם במצרים ודבלות של תאנים בקפריסין, אשר חולקו בין עניי ירושלים. כל ימיה עסקה בצדקה, בסיוע לעניים ולרעבים ובלימודי קודש, וכן הקימה ארמונות בירושלים (בחלק הצפוני של עיר דוד של ימינו) ותרמה תרומות לבית המקדש השני.

יש רחוב על שמה בירושלים. אחד הרחובות הניצבים לרחוב זה קרוי על שם בנה, מונבז.
למה לא להציע אותה בבני ברק, בבית שמש ובחריש, למשל?

לקריאה נוספת
תמונה: הלין שרר-מגיד