זינה הרמן (1914-2013)

12743901_981932625228941_4809558624210864925_nלמה היא לא מונצחת?

דיפלומטית וחברת כנסת ישראלית. עבודתה הציבורית של הרמן התאפיינה בנתינה לזולת, דאגה לזכויות ילדים ונוער, סיוע ועזרה לאחר. עבודתה בתוך תחומי מדינת ישראל סייעה לביסוס מערך העבודה הסוציאלית, ופעולתה הדיפלומטית באו"ם סייעה לקבלת ישראל במישור הבינלאומי.
הרמן נולדה בלונדון בשנת 1914 למשפחת שטרן- משפחה יהודית מבוססת. בשנת 1935 סימה את לימודיה בחוק ויחסים בינלאומיים. במהלך לימודיה האקדמאיים פגשה בקיימברידג' את אבא אבן ואת אברהם הרמן (שלאחר מכן התחתנה איתו), שהכניסו אותה למעגלים הציוניים בשנים אלו. עם סיום לימודיה היא החלה לעבוד בפרסום, אולם עם התדרדרות המצב באירופה היא פרשה מעולם זה והחלה לעבוד בסיוע לפליטים. תודעתה הציונית התחדדה בשנים אלו והרמן עלתה יחד עם בעלה לישראל בשנת 1940.
בראשיתה דרכה בארץ עבדה כעובדת סוציאלית, ולאחר מכן, בין השנים 1943-1949 עבדה במחלקת ההסברה של עליית הנוער. עם קום המדינה היתה הרמן חלק מהגרעין המייסד של משרד החוץ, וסייעה לגבש את המדיניות הדיפלומטית של המדינה הקמה.
עם קום המדינה מונתה לחברה במשלחת ישראל לאו"ם, תפקיד בו שימשה עד שנת 1955. בסיום כהונתה באו"ם מונתה לנציגת מדינת ישראל ביוניצ"ף. בשנים 1957-1959 מנהלת המחלקה למוסדות בינלאומיים במשרד החוץ.
בשנים 1969-1974 כיהנה כחברת הכנסת השביעית מטעם סיעת המערך. הייתה חברה בוועדת החינוך ובוועדת השירותים הציבוריים. בין השנים 1976-1996 היתה נציגה של כבוד בועדה לפליטים באו"ם.
לאורך השנים פעלה במסגרת ארגונים בינלאומיים בנושאי רווחה, זכויות אדם ומעמד האישה ופעלה ללא לאות לזכויות קבוצות מוחלשות.

איפה כדאי להציע? ירושליים- שם פעלה ושירתה את הציבור, חולון, הנחשבת עיר הילדים, תל אביב- עיר מרכזית לפעילות דיפלומטית ובינלאומית בארץ.

להמשך קריאה
התמונה באדיבות אתר הכנסת

שרה דורון (1922-2010)

12651366_974571999298337_300131766247396978_nמגיע לה רחוב משלה!

חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, חברת כנסת, כיהנה כיו"ר מכבי שירותי בריאות.
שרה נולדה בליטא ועלתה לישראל כשהייתה בת 11. היא החלה את הקריירה הציבורית שלה כיו"ר ועד ההורים העירוני בתל אביב. בשנת 1967 נבחרה למועצת העיר מטעם מפלגת גח"ל, ושירתה כיו"ר ועדת החינוך העירונית בתל אביב.
לאחר קרוב לעשור בעיריית תל אביב נבחרה שרה לכנסת בשנת 1977, מטעם מפלגת הליכוד. היא מונתה לשרה בלי תיק ובכך הפכה לאישה השלישית בישראל שמונתה לתפקיד שרה. שרה שימשה כיו"ר הקואליציה וכחברה בוועדת החוץ והבטחון, בוועדת הכנסת, בוועדת החינוך והתרבות ובוועדת העבודה והרווחה. במסגרת פעילותה הפרלמנטרית יזמה את חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה.
החל משנת 1988 כיהנה שרה בהתנדבות כיו"ר הנהלת מכבי שירותי בריאות. היא ניהלה את התמודדותה של מכבי עם חוק הביטוח הבריאות הממלכתי שנכנס לתוקף בשנת 1995.
מדי שנה מתקיים כנס של "קבוצת מכבי" הקרוי על שמה.

אין על שמה אף רחוב בישראל! כדאי להציע אותה בתל אביב-יפו.

לקריאה נוספת
תצלום: אתר הכנסת.

ציטה לינקר (1917-2009)

12438960_968571946565009_4302362057902142733_nלמה אין על שמה רחובות?

חברת כנסת, פעילה חברתית.
לינקר נולדה באוסטריה ועלתה עם משפחתה לארץ ב-1934 טרם פרוץ מלחמת העולם השניה. היא פעלה בהתנדבות במסגרת מפלגת הציונים הכלליים ולאחר מכן הייתה מראשונות החברים במפלגה הליברלית. כחברת מרכז ומועצת המפלגה היא היתה נציגה בקונגרסים יהודיים מטעמה ושימשה יו"ר המדרשה הליברלית בתל אביב.
רצה ברשימת הליכוד לכנסת השמינית אך נשארה מחוץ לכנסת כיוון שהליכוד הכניסה רק שבעה חברי כנסת עם התפטרותו של שמואל תמיר מהכנסת נכנסה והושבעה.
לאחר קום המדינה הייתה פעילה שנים ארוכות בויצ"ו, בקליטת עליה ובמסגרת הימין הפוליטי בישראל.
בשנת 1991 על שנות פעילותה הציבורית הוענק לה תואר יקירת העיר תל אביב יפו.

אין על שמה רחובות בישראל לפי מיטב ידיעתנו.
מומלץ להציע אותה לעיריית תל אביב- היא היתה פעילה בעיר, התגוררה בה וזכתה בה להכרה על פעילותה.

למידע נוסף
תמונה באדיבות אתר הכנסת

אמה תלמי (לוין) (1905-2004)

מגיעים לה רחובות!אמה תלמי

חברת כנסת, סגנית יו"ר הכנסת, סופרת, ממקימי קיבוץ משמר העמק.
מנערות היתה חברה בתנועת "השומר הצעיר", עלתה לבדה לישראל בגיל 19, עבדה בחקלאות בנין וסלילת כבישים.
היתה ממקימי קיבוץ משמר העמק, שימשה הגננת הראשונה.
מגיל 17 כתבה ופירסמה, מכתביה התפרסמו בדבר, משמר, דבר הפועלת ואחרים.
ספרה "לעת אוהלים" תיעד את ראשית הקיבוץ והעמיד במרכז דמויות נשיות. הספר היה יוצא דופן בעולם של כתיבה גברית על דיבורים גברים.
אחרי שנבחרה לכנסת מטעם מפ"ם עסקה בעיקר בנושאים חברתיים: פעלה למען שוויון זכויות לנשים והטבת מעמדן בזכויות יסוד, חינוך וקידום מגזרים מקופחים, קידמה שוויון הזדמנויות בחינוך, תוך דגש על שוויון בין מזרחים לאשכנזים ובתוך כך גם בין פריפריה למרכז ויצאה נגד כפייה דתית.

בבאר שבע ישנו רחוב "מאיר ואמה תלמי" על שמה ועל שם בעלה.
לא ידוע לנו על רחוב שהינו אך ורק על שמה.
מומלץ להציע אותה בירושלים, בחיפה שם התגוררה ובערים בפריפריה למענה פעלה בשנותיה כחברת כנסת.

צילום: אתר הכנסת
 

עדה מימון-פישמן (1893-1973)

מגיעים לה עוד רחובות!עדה פישמן

מורה, פוליטיקאית ולוחמת ללא לאות למען זכויות האישה טרם קום המדינה ובראשיתה.
פעלה למתן זכות חתימה לנשים (גם רווקות) שיוכלו להפוך לבעלות נכס, בית או משק. חברת ועד ההסתדרות, חברת ויצ"ו וחברת כנסת מטעם מפ"אי. בין החוקים שקידמה: חוק גיל הנישואין (1950), חוק שיווי זכויות האישה (1951), חוק עבודת נשים (1951), חוק הגנת הדייר (1955). פרסמה מאמרים רבים מתוך השקפה ציונית ופמיניסטית.

רחוב על שמה קיים היום בחיפה.
מומלץ להציע אותה בנס ציונה, פתח תקוה ורחובות, ערים בהן עבדה כפועלת טרם קום המדינה. צפת- בה שימשה מורה ומחנכת.

ויקיפדיה
צילום: אורנה שפיצר

 

 

יהודית נאות (1944-2004)

10450448_796890910399781_4619887740162105459_nמגיע לנו עוד רחובות על שמה!

פרופ' יהודית נאות, ד"ר למיקרוביולגיה בטכניון, סגנית ראש עיריית חיפה, סגנית יו"ר הכנסת, השרה לאיכות הסביבה. לוחמת בלתי מתפשרת למען איכות הסביבה ולשימור הטבע בישראל. תרמה לשמירה על איכות הסביבה בישראל ולחמה בעד מים נקיים, נגד חומרים מסוכנים ורעילים בריכוזי אוכלוסיה, קידום המחזור והגנה על חופי הים שישארו נקיים וברשות הציבור!

אין רחובות על שמה באף עיר בארץ- ככל הידוע לנו.
מומלץ להציע אותה: עיריית חיפה צריכה לדעתנו להיות רק הראשונה בתור…

לקריאה נוספת
צילום: ניצן מזור
לכבוד ט"ו בשבט

בבה אידלסון (1975-1895)

10868234_789183627837176_37785633012814666_nהגיע הזמן לעוד רחובות משלה…

פעילה ציונית ופוליטיקאית. ממייסדות תנועת הפועלות בארץ ישראל ומועצת הפועלות (לימים נעמ"ת), צירה בוועד הלאומי ובקונגרס הציוני. חברה במועצת המדינה הזמנית ובחמש הכנסות הראשונות מטעם מפא"י.

בבה אידלסון הייתה פעילה ציונית מגיל צעיר בתנועת צעירי ציון ברוסיה ובתנועת החלוץ בברלין. לאחר עלייתה ארצה בשנת 1926 השתתפה מטעם מפא"י כצירה בקונגרסים הציוניים ועבדה במשרד לסטטיסטיקה של ההסתדרות הציונית, במועצת פועלי תל אביב, בוועד המפקח של קופת חולים ובמחלקת הפועלות בבית הדין העליון של ההסתדרות.

בקיץ 1931 החלה לכהן כמזכירת מועצת הפועלות, שבה כיהנה כמזכירה וכפעילה במשך 43 שנים, עד שנת 1974. לאורך כל ימיה במועצת הפועלות, ראתה לפניה דרך אחת לקידום מעמד האישה: לימוד מקצוע, ייצוג ציבורי והכנת דור ממשיכות.

היא פעלה רבות למען שוויון זכויות לנשים וקידום מעמדן בחברה, למשל פעלה להקמת בית החלוצות בירושלים ולפתיחת חיל העזר לנשים במסגרת הצבא הבריטי בפני מתנדבות יהודיות מארץ ישראל בזמן מלחמת העולם השנייה.

כחברה במועצת המדינה הזמנית, כיהנה כיו"רית ועדת הסמל והדגל. כחברת כנסת מטעם מפא"י בשנים 1965-1949, כיהנה כסגנית יו"ר הכנסת, הייתה האישה הראשונה שהייתה חברה בוועדת החוץ והביטחון, וכן שימשה חברה בוועדה לחוקת מעבר, בוועדה לחוקה, חוק ומשפט ובוועדת העבודה.

קידמה חוקים רבים הדואגים לאישה כעובדת, כאם וכאזרחית, שחלקם עדיין לא צלחו, וביניהם: הוספת שם האם בפנקס הזהות, חוק שכר שווה לעבודה שווה לעובדת ולעובד, הנהגת ביטוח לאומי לעקרות הבית, מאבק באפליה כלפי נשים בבתי הדין הרבניים וקריאה להקמת מוסד לנישואין אזרחיים, יוזמה להפרדת ניכוי מס הכנסה בין בני זוג ומינוי נשים למוסדות המדינה במידה ההולמת את חלקן בעשייה ואת מספרן בהסתדרות העובדים הכללית ובמדינה. בשנת 1962 היא הייתה הראשונה להעלות לדיון בכנסת את סוגיית האלימות נגד נשים במשפחה, נושא שנתפס עד אז ע"י המשטרה, מערכת המשפט והמערכת הרפואית כעניין שהצנעה יפה לו.

ישנם רחובות על שמה באשדוד, בראשון לציון, בחיפה, במזכרת בתיה ובבאר שבע. ראוי להציע לקרוא על שמה רחוב בכל עיר בישראל!

קריאה נוספת