סבאח (1927-2014)

23517595_1558341690921362_5231892894052937281_nזמרת ושחקנית לבנונית.

ג'נט ג'רג'יס פע'אלי – הידועה לרוב בשם הבמה, סבאח – נולדת למשפחה נוצרית בלבנון. אמה הייתה עורכת ערבים מוזיקליים רבים בביתם, וסבאח הקטנה חלקה עם אמה את אהבתה למוזיקה. כבר בהיותה בת 13, הקליטה סבאח את שירה הראשון, אשר הגיע לאוזני המפיקה הלבנונית אסיא דאר'ר. מיד הוחתמה סבאח על חוזה ענק הכולל הוצאת תקליטי שירה וסרטים בכיכובה, ועברה למצרים על מנת לממש את חלומה. כבר בסרטה הראשון זכתה להצלחה רבה, ושמה של דמותה בסרט, סבאח, דבק בה והיא החלה להקרא כך בכל רחבי העולם הערבי. היא הפכה לחביבת הקהל במצרים ובעולם הערבי כולו, ואף זכתה לתשבוחות גם מצד מבקרי הקולנוע המצריים הנחשבים ביותר באותה תקופה. בשירתה, התמחתה סבאח בשירה הלבנונית העממית, והצליחה לסחוף אחריה את ההמונים כולם. חייה הסוערים, ואישיותה הכובשת גרמו לרבים בעולם הערבי להעריץ אותה לאורך זמן רב. גם בשנות ה80 לחייה, עמדה סבאח על הבמות ואף הופיעה בתוכניות הטלויזיה עתירות הרייטינג בעולם הערבי.

סבאח נחשבת לאחת הדיוות הגדולות בעולם הערבי, ובמהלך הקריירה הארוכה שלה הקליטה כ-50 אלבומים, ושיחקה בקרוב ל-100 סרטים. לאורך השנים, זכתה סבאח בהוקרה רבה, הן על ידי הפסטיבלים והגורמים הרשמיים של תעשיית הקולנוע הערבית, והן על ידי ההמונים אשר העריצו אותה ועקבו בשקיקה אחר הקריירה המפוארת שלה. יכולתיה המוזיקליות נלמדות עד היום באקדמיות למוזיקה ברחבי העולם הערבי ובעיקר בלבנון, וחלק מחפציה האישיים משמשים כיום במוזיאונים שונים כהוקרה לפועלה וכשימור זכרה מכתבים שכתבה לאורך השנים, השמלות והתלבושות השונות מהסרטים בהם שיחקה, תצלומים ישנים ונדירים שלה ועוד מזכרות נמצאים במוזיאון המוקדש לה בלבנון, ומספר את סיפור חייה התוסס והענף.

מומלץ להציע את שמה של סבאח לרחוב בכל עיר, ובייחוד ערים בעלות אוכלוסייה ערבית כירושלים, יפו וחיפה.
Jerusalem Municipality | עיריית ירושלים
עיריית תל-אביב-יפו
עיריית חיפה

למידע נוסף

**התמונה לקוחה מאתר Wikipedia, ומוצגת במסגרת שימוש הוגן**

קארי (פרנסיס) פישר (1956-2016)

16403017_1731680296858324_2194933165796049438_oהיתה שחקנית וסופרת אמריקאית ממוצא יהודי. נודעה לראשונה בעקבות תפקיד הנסיכה ליאה בסדרת סרטי מלחמת הכוכבים. כמו כן שיחקה בסרטים נוספים רבים וביניהם "שמפו", "חנה ואחיותיה", "האחים בלוז", "כשהארי פגש את סאלי" ועוד.
נולדה בקליפורניה, בתם של הזמר אדי פישר והשחקנית דבי ריינולדס.
הופעת הבכורה של פישר בקולנוע היתה בסרט הקומדיה "שמפו" (1975).
ב-19777 כיכבה בתור הנסיכה ליאה בסרט "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס, שמאוחר יותר נקרא "מלחמת הכוכבים: פרק 4 – תקוה חדשה", לצד מארק האמיל והאריסון פורד.

בשנת 1987 פישר פרסמה את הרומן הראשון שלה, "גלויות מהקצה". הספר היה אוטוביוגרפי למחצה במובן שהיא כתבה בו בצורה סיפורית וסאטירית על אירועים אמיתיים, כגון התמכרותה לסמים בשנות ה-1970 המאוחרות ויחסיה עם אמה. הספר הפך לרב מכר, והיא קיבלה את פרס "לוס אנג'לס פן" על רומן הביכורים הטוב ביותר. ב-1990 הוא עובד לסרט.

עד אמצע שנות ה-2000, המשיכה פישר להופיע בתפקידי משנה בסרטים רבים, הפקות, תכניות, עבדה על תסריטים ואף כתבה ושיחקה במחזה משלה ב-2006, בשם Wishful Drinking.
ב-20088 פרסמה ספר אוטוביוגרפי באותו השם. גירסת האודיו של הספר היתה מועמדת לפרס גראמי בקטגוריית "אלבום הספוקן וורד הטוב ביותר". אחד הקטעים ההומוריסטיים בו דיבר על מלחמת הכוכבים והאספקטים הפיזיקליים של ביגוד תחתון בחלל. מה קורה כאשר הגוף מתרחב, אך החזיה לא? וכך סיכמה שהיתה רוצה שיכתבו לאחר מותה: טבעה באור ירח, נחנקת מהחזיה שלה.

ב-2015 הופיעה בסרט ההמשך הנוסף לסרטי מלחמת הכוכבים, "מלחמת הכוכבים: פרק 7 – הכוח מתעורר", שוב לצד אותם השחקנים שלוהקו לתפקידיהם המקוריים. סרטה האחרון, "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'די" יצא ב-15 בדצמבר 2017 והוקדש לה.

בהופעותיה בתכניתו של סטיבן פריי, "The Secret Life of the Manic Depressive", דיברה בגלוי על ההפרעה הדו קוטבית ממנה סבלה, ועל ההתמכרות לקוקאין ותרופות מרשם. היא דיברה על הנושא בראיונות נוספים. ב-2016 מכללת הארוורד העניקה לה פרס מטעמה על פועלה וישירותה בנושא התמכרות ומחלות נפש, שקידמו משמעותית את השיח הציבורי סביב שני נושאים אלה.

ב-23 בדצמבר 2016, במהלך טיסה מלונדון ללוס אנג'לס, לקתה פישר בהתקף לב קשה זמן קצר לפני הנחיתה. לאחר פעולות החייאה שנמשכו גם על הקרקע, היא אושפזה בבית החולים ושם נפטרה לאחר ארבעה ימים.

אפשר להציע רחוב על שמה בערים בהן יש בתי קולנוע ותיאטראות, או בכל עיר עם מצפה כוכבים שמאפשר לראות אור שמגיע מגלקסיות רחוקות מאוד.

לינקים למידע נוסף:
https://en.wikipedia.org/wiki/Carrie_Fisher

http://www.vanityfair.com/hollywood/2016/12/carrie-fisher-dies-strangled-by-bra-wishful-drinking

https://books.google.co.il/books?id=2f1nyv9Pi80C&pg=PA88&lpg=PA88&dq=%22i+drowned+in+moonlight%22&source=bl&ots=mEgPTuYRGc&sig=EVy0BlS22SAgl_Wmt77CjI1d9DI&hl=en&sa=X&redir_esc=y#v=onepage&q=%22i%20drowned%20in%20moonlight%22&f=false

תמונה: ריקרדו ג'ילרדי

רחל אטאס (רחל ברוך) (1934-2004)

15230616_1206602512761950_5013910002228920146_nהיתה שחקנית קולנוע, תיאטרון, זמרת, וגם מדבבת ישראלית.
היא נולדה בתל אביב, והחלה את קריירת המשחק שלה בגיל צעיר, בשנות ה-60' שיחקה בהצכות בתפקידים מגוונים, וכשהוקם תיאטרון הסמבטיון שהיה תיאטרון סאטירי, שיחקה לצידם של אריק אינשטיין, ומרדכי בן-זאב.
היא זכורה לציבור הרחב כמי ששרה את השירים "חיימקה שלי", ו"טנגו כפר סבא", ביצעה שיר נוסף בשם "בן החוג הנוצץ".
בשנת 19644 שיחקה בהצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שעלתה בתיאטרון הקאמרי, ושיחקה את דמותה של נופרית שהייתה הפילגש המצריה של שלמה המלך, הייתה בולטת בביצוע השירים "שיר המצריה", "שערוריה שכזאת", ו"שיר המריבה" שאותו שרה יחד עם השחקנית יונה עטרי.
שיר נוסף שבלטה בו היה "שמש מוף", שנכתב במיוחד בשבילה, ע"י המשורר נתן אלתרמן.
היא השתתפה בהצגה "זעקי ארץ אהובה" שעלתה בתיאטרון הבימה, ובהצגה "משלי ערב" שהייתה ההצגה הראשונה שהועלתה בתיאטרון החמאם, שיחקה גם בהצגות "פישקה החיגר", "חכמי חלם", "כמו ציפורים", "משחקי הפיג'מה", והצגות רבות נוספות.
הנחתה את המופע "היה היו זמנים", שזכה להצלחה גדולה, ולקחה חלק באופרטה הישראלית "שולמית" שעלתה בתיאטרון "דו-רה-מי".
היא שיחקה גם בסרטי קולנוע, "נס בעיירה" שהיה מבוסס על קובץ סיפורים מאת שלום עליכם, ובסרטים "רק בלירה ו"חמש חמש", שהיה מבוסס על מחזמר משנות ה-50'.
אטאס השתתפה גם בתכנית הטלוויזיה שכונת חיים בתפקיד אימא של יוני.
למידע נוסף
אז איפה כדאי להנציח אותה?
עיריית תל-אביב-יפו
קרדיט תמונה: הטלוויזיה החינוכית הישראלית

ראקיה אברהים (1919-1974)

14925802_1170611126361089_5469139308582796891_nשחקנית קולנוע בולטת.
ראקיה אברהים נולדה בשם רחל אברהם לוי למשפחת סוחרים אמידה במצרים. מגיל צעיר התעניינה בשירה ובשאר אומנויות הבמה, ולאחר לימודיה בבית הספר הצרפתי בעיר, נרשמה ראקיה לפקולטה לאומנויות. ראקיה החלה להופיע במסגרות שונות, ואף הצטרפה ללהקה התיאטרלית הלאומית של מצרים. בשנות ה30, קיבלה ראקיה את התפקיד הראשי בסרט ליילה – בת המדבר" אשר זכה להצלחה גדולה וראקיה הפכה לכוכבת על. היא החלה לשחק בסרטי קולנוע רבים, וברבות השנים הפכה ראקיה – ביחד עם סרטיה הרבים – לקלאסיקה בקולנוע המצרי.
בדומה לשחקניות וזמרות רבות – ראקיה נחשבה לדמות מצרית לכל דבר, למרות מוצאה היהודי. נישואיה למוסטפא וואלי, מהנדס מצרי מוסלמי, אף חיזקו את מעמדה בתרבות המצרית של אותם ימים. אולם ב1952, עם מהפכת הקצינים החופשיים וההגבלות שהוטלו בעקבותיה, ביקשה ראקיה להתגרש וזמן קצר לאחר מכן עזבה את מצרים. למרות יחסה החם למדינת ישראל הצעירה ולציונות, בחרה ראקיה להגר לארה"ב, שם נישאה בשנית למפיק יהודי, ויחד הקימו חברת הפקות מצליחה.

מומלץ להציע את שמה לכל עיר בישראל, ובייחוד ערים בעלות זיקה לקולנוע או למורשת יהדות מצרים.
מוזמנת להציע אותה בעירך!

לגלריית תמונות מתוך סרטיה השונים

** התמונה מוצגת במסגרת שימוש הוגן **