דורותי (דבורה) דה רוטשילד, (1895-1988)

דורותי דה רוטשילדהייתה פילנטרופית ישראלית, נשיאת פיק"א, ואשת ג'יימס דה רוטשילד.
היא נולדה כבת למשפחת פינטו שמוצאה הוא מספרד, והיו לה שושלות רבנים במרוקו, בדמשק, וגם בארץ ישראל, בעיר צפת.
בנוסף לרבנים יצאו מהמשפחה גם משפטנים ומדענים ידועים.
דורותי נישאה לבעלה בשנת 1913, כשהייתה בת 17, בעת נישואיהם בעלה היה בן 35.
בשנת 1922 ירש בעלה את אחוזת וואדאדסון בעיר בקינגהמשיר שבבריטניה, ובני הזוג עברו לגור באחוזה. בעת מגוריהם שם סייעה דורותי לבעלה בעיסוקיו הפוליטיים, במיוחד בתקופה שבין השנים 1929 ל-1945 שבה ג'יימס היה חבר פרלמנט מטעם המפלגה הליברלית, כנציג מחוז האי אלי.
לאחר מות בעלה, בשנת 1957, ירשה דורותי את אחוזת וואדאסדון, ועוד אחוזה קטנה בבקינגהמשיר.
היא המשיכה לתמוך ביישוב היהודי שהיה בארץ ישראל, כפי שהיו בעלה וחותנה שקדמו לה, היא הייתה ידידה של חיים וייצמן, לימים נשיא מדינת ישראל, והייתה יושבת ראש של קרן יד הנדיב, שהיא קרן התרומות של משפחת רוטשילד, הקרן אחראית להקמת מוסדות ציבוריים רבים במדינה, כמו: הטלוויזיה החינוכית הישראלית, וחידוש פרוייקט הספרייה הלאומית.
תרומתו האחרונה של בעלה, מימנה את בניית משכן הכנסת, ולפני מותה תרמה לבניית בניין בית המשפט העליון.
למידע נוסף:
https://he.wikipedia.org/wiki/דורותי_דה_רוטשילד
אז איפה כדאי להנציח אותה?
עיריית תל-אביב-יפו
קרדיט תמונה: ויקישיתוף, התמונה מוצגת במסגרת שימוש הוגן.

מצויירות ברחובות

רחוב טיפטיפלרגל העובדה שהגענו לא מזמן ל-500(!) נשים במאגר שלנו, ולכבוד החופש הגדול שהגיע – חזרנו לסדרות הטלוויזיה שגדלנו על ברכיהן, יצאנו אל רחובות הערים ובדקנו האם קיים ייצוג לגיבורות השונות.
חזרנו עם תמונות קשות (ואחת משמחת).

תייגו את הרשות המקומית שלכן/ם ודרשו ממנה רחוב בהתאם לדמות האהובה עליכן/ם!
חופש נעים!

שולמית (שולה) איתן (1927-2014)

שולמית איתןהייתה מחנכת, סופרת ילדים ומשוררת ילדים.
שולמית נולדה בשנת 1927 בארץ ישראל, ולמדה בגימנסיה הרצליה בתל אביב. בשלב מאוחר יותר בלימודיה, למדה במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, ובמחלקה לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.
הייתה לה השכלה אקדמית רחבה שהתבטאה בתארים בספרות, בתיאטרון ובאמנות.
במסגרת פעילותה, לימדה בבתי ספר ובמכללות, ושילבה גם הדרכה בחוגי דרמה, פירסום מאמרים בנושא חינוך, כתבה מחזות וסיפורים שהיו מיועדים לילדים ולמבוגרים, והתפרסמו בעיתוני ילדים, ובבמות פירסומיות נוספות.
עסקה עיבוד תסכיתי רדיו עבור קול ישראל הישן, ובעיבוד חומר ספרותי לילדים, פעוטות, וילדי חינוך מיוחד, העיבוד היה מיועד למשרד החינוך ולטלוויזיה הלימודית, לימים הטלוויזיה החינוכית הישראלית.
בנוסף לכך פירסמה ספרי ילדים, ספרי שירה, וספרים למבוגרים.
אז איפה כדאי להנציח אותה?
עיריית תל-אביב-יפו
למידע נוסף:
https://he.wikipedia.org/wiki/שולמית_איתן
קרדיט תמונה: מאתר מכללת ספיר

 

תמר אדר (1939-2008)

תמר אדרסופרת, משוררת, תסריטאית ומחזאית ישראלית.
תמר אדר אחראית לפס הקול של סדרות הילדות שלנו, ואחראית לתסריטים של סדרות החינוכית שליוו דורות של ילדים ישראליים- מבין התוכניות שכתבה: אות אות אות", "טלפלא", "מה פתאום?" (קישקשתא), "רגע עם דודלי", "קרוסלה", "רחוב סומסום", "פרפר נחמד" ועוד.
בנוסף לגוף היצירה הענף שלה בתור תסריטאית לסדרות ילדים היתה אדר גם תסריטאית הבית של "אולפני הרצליה" וכתבה תסריטים לסרטים תיעודיים.
היא כתבה במהלך השנים עשרות ספרי ילדים, ובהם: "מי צבע את השמים?", "קישקשתא הכי בעולם", "קשקושירים של קישקשתא", "מסע הפריכלים לארץ כלמקום" ו"חתול, ספן, ליצן" ושני מחזות.
יצירתה זיכתה אותה בשני פרסים: "פרס זאב" לספרות ילדים ונוער מטעם משרד החינוך והתרבות, ופרס הצילינדר הנודד של אמנות לעם.
היא הותירה אחריה שלושה ילדים ותשעה נכדים.
הציעו אותה בעירכן!

חנה בן-ארי (1928-1978)

חנה בן ארישדרנית "קול ישראל", תסריטאית ומתרגמת.
חנה בן-ארי נולדה כחנה זילברשטיין למשפחה יהודית מבוססת בגרמניה. בשנת 1938, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, הצליחה חנה להימלט מגרמניה, ולעלות לארץ ישראל. חנה ומשפחתה בחרו להתיישב בת"א, ובמהרה החלה חנה את לימודיה בגימנסיה הרצליה הידועה אשר בעיר. שם, בין ספסל הלימודים, הכירה את אברהים ניניו, אשר לימים יהפוך לבעלה.
מיד לאחר תום לימודיה, ובהיותה רק בת 19, החלה להיות פעילה בשורות ההגנה, ושימשה כקריינית בקול ההגנה. חנה הייתה מהקרייניות הראשונות ב"קול ההגנה", ולאחר הקמת המדינה הפכה לאחת מהקרייניות הראשיות ב"קול ישראל". בנוסף, ניהלה חנה את מחלקת הדרמה ברדיו, והייתה אחראית על שידורם של תסכיתי רדיו רבים, במסגרת תוכניתה "המסך עולה". במסגרת עבודתה בקול ישראל, חנה העלתה לראשונה תוכנית תחקירים ברדיו, אשר היוותה את הבסיס לתוכנית "כלבוטק" הידועה. כמו כן, חנה הייתה אחראית לתרגומם ועיבודם של תסכיתי רדיו רבים מאנגלית וגרמנית.

בנוסף לעבודתה ברדיו, עסקה חנה גם בתחומי הטלוויזיה והתיאטרון: היא כתבה תסריטים רבים לתוכניות ילדים אשר שודרו במסגרת הטלוויזיה החינוכית וזכו להצלחה רבה, בין השאר הסדרה "רגע עם דודלי", היא תרגמה מחזות רבים אשר הועלות על במת "הבימה", התיאטרון הלאומי": "העלמה יוליה", "12 המושבעים", "ממלא המקום" ועוד רבים וטובים. בין שלל עיסוקיה הרבים, הספיקה חנה לערוך ספרים שונים, ובינהם את ספר העיתונאים לשנת 1977, אשר היה אחד מהספרים הבולטים שיצאו באותה תקופה, ואף כתבה חנה יחד עם בעלה מחזות רבים אשר זכו להצגה בתיאטרון.

בשנת 1978, נפטרה חנה בן ארי לאחר מחלה קשה. בשנת 2011, הנציחה עיריית ת"א את פועלה וזכרה באמצעות שלט על ביתה ברחוב קפלן בעיר. אולם לדעתינו זה לא מספיק.

מומלץ להציע את שמה בכל עיר בישראל, ובייחוד העיר ת"א בה התגוררה ופעלה.
עיריית תל-אביב-יפו

למידע נוסף – https://goo.gl/OfwWsD

**התמונה לקוחה מתוך אתר ויקיפדיה, מוצגת במסגרת שימוש הוגן**