מגיע לה רחוב משלה!
ראשת עיריית ראשון לציון. יו"ר ויצו ישראל. נשאה את פנקס השירות מס' 1 של חיל הנשים של צה"ל. הייתה ראשת העירייה הראשונה שכיהנה במדינת ישראל.
חנה נולדה ברוסיה למשפחה ציונית. כשמלאו לה 26 עלתה לארץ יחד עם משפחתה. בארץ הכירה את מיכאל לוין שיהיה לבן זוגה, וכעבור שנה נישאו.
בני הזוג לוין גרו בראשון לציון. בתקופה זו החלה חנה את פעילותה בויצו. במרוצת השנים היא שימשה כיו"ר ויצו בראשון לציון, יו"ר ויצו בישראל וחברת הנהלת ויצו העולמית. במסגרת עבודתה הקדישה חנה את עצמה לקליטת עולות ועולים חדשים, סייעה לעולות למצוא עבודה ומגורים ולהיקלט בארץ. חנה אף הקימה קרן להלוואות לעולות החדשות מכספה הפרטי.
בשנת 1942 התגייסה חנה לחיל העזר הבריטי. במסגרת שירותה הצבאי טיפלה בחיילות העבריות וכונתה "אם החיילות העבריות". היא השתחררה בשנת 1945 בדרגת לוטננט, וגם אחרי השחרור הוסיפה לדאוג לרווחתן של החיילות והחיילים המשוחררים במסגרת לשכת השחרור.
כשהייתה בת 50, בשנת 1948, התגייסה חנה לצה"ל, ונשאה את פנקס השירות מס' 1 של חיל הנשים. היא שימשה כקצינת גיוס ראשית לחיל הנשים במלחמת העצמאות. גם אחרי שהשתחררה משירות סדיר המשיכה חנה לדאוג לרווחת החיילות והחיילים המשוחררים, בפרט לשיקום נפגעי הקרבות.
בשנת 1956 נבחרה חנה לראשות עיריית ראשון לציון. במהלך כהונתה הדגישה חנה את חשיבותו של חינוך הילדים והנוער והדאגה לרווחתם. במסגרת פועלה כראשת עיר הקימה בין היתר את השירות הפסיכולוגי העירוני, קונסרבטוריון ללימודי מוזיקה ואת "מפעל ההזנה" לילדי בתי הספר בעיר. בנוסף, תרמה מכספה הפרטי כסף להקמת "בית ויצו" בראשון לציון המשמש עד היום כמועדון לילדים ונקרא על שמה ועל שם בן זוגה.
חנה זכתה בעיטור "גור אריה" על ידי איגוד החיילים המשוחררים מכל הצבאות שנלחמו בנאצים.
זכתה בתואר "עמית כבוד" של האגודה למען החייל.
בשנת 1984 נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ה-36 למדינת ישראל.
קיים על שמה רחוב אחד בלבד בישראל – בעיר ראשון לציון קיים רחוב "חנה ומיכאל לוין" על שמה ועל שם בן זוגה. כדי להציע אותה בערים נוספות! למשל, בחולון עיר הילדים, בערים בהן יש שכונות ליוצאי צבא כמו יבנה ותל אביב, ועוד.
לקריאה נוספת
תמונה באדיבות משה פרידן